|
17/9/2011 23:28
|
תמרה
|
מאת:
|
|
קראתי עכשיו את המייל שהאבא מהכיתה כתב לך
|
כותרת:
|
האמת מחריד. אבל אז חשבתי שבאיזה שהוא מקום זה לא מפתיע. החברה הישראלית ותסלחו לי כולם הפכה ממש בהמתית. לפחות בעיר שאני חיה בה. אדם לאדם זאב. גסות רוח בכל מקום. אני חושבת שאני לא הייתי רוצה להישאר בכיתה כזו. אם תמשיכי להילחם כמו שאת סבורה שאת צריכה ובצדק לאן זה יוביל? נניח שיעיפו 4 מכיתה. לא יודעת לאור המכתב של האבא הזה אם זה כבר ישנה. לפעמים מציאות מתנהלת במצב דברים מסויים. עד שבא אירוע שטורף את הקלפים. היא לי לאחרונה אירוע עם איש מקצוע ששכרתי את שירותיו. להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן. הכל עבד סביר עד שבא אירוע ושזה לא עבד בכלל. עכשיו האם אפשר לשוב ולהתעלם מהאירוע שלא עבד? לא. זהו הוא שם וחלק מן המציאות ואי אפשר לחזור עוד אחורה. כנל עם המקרה שלך. קרה ואת קיבלת בפרצוף בסופו של דבר מה הכיתה הזו שווה. אולי מה בית הספר שווה (סליחה על השאלה - אצלינו בבית הספר היה אירוע חצי משלך והילדים קיבלו השעיה מיידית ליומיים כולל אי יציאה לטיול שנפל על היום האחד מביניהם אז מה זה יום אחד) ובכלל כל ההתערבות של המערכת נראית לי אנמית. אני יכולה לומר הרבה דברים על המנהלת שלנו אבל! אנמית היא לא ואם דבר כזה היה קורה Y Y Y היתה מרימה את הדברים על טיל והילדים היו נכנסים לרשימה שחורה משחור ונמצאים על הכוונת וסופו של דבר שהיתה בהחלט יכולה ללכת למשרד החינוך ולומר או אני או הם תחליטו. אם הילדים לא היו מתאפסים על עצמם. בקיצור מה שאני רוצה לומר שכל המסלול מכל הכיוונים כבר נראה אכזבה גדולה. אז מדוע להידבק לשם. כן אני יודעת שאת לא חלמת לפני שבוע או מתי שזה קרה שאת צריכה להוציא את הילד שלך משם. אבל עכשיו מציאות חדשה. גם אני לא חלמתי שאני צריכה לפטר איש מקצוע משמעותי מאד במערכת שלי. וזהו זה שם. כאמור להבדיל. עכשיו יש צורך להמשיך את החיים של הבן שלך. ושלכם. בצורה הטובה ביותר. איך את הולכת לעשות את זה מחר? ומה שאני לא אוהבת במכתבים שלך כולל המייל לאבא זה שההתחכמות הזו (למשל לא ידעתי שזה משחקי חברה לעבור עם מטאטא על הפנים ואין את זה לקודקוד...) ממש לא מדברת אלי. נראה לי להקטין את חשיבות הדברים. אבל זה באמת עניין של טעם ולא פה המהות. לסיכום - אפשר לפעול בכל מיני דרכים אבל למה לא לשקול לעוף משם. אולי מעז יצא מתוק. אני חושבת שאחרי אירוע כזה כולל כל מה שבא בהמשכו לא תוכלי לעולם לחזור לנאיביות של לפני וביטחון כשאת שולחת את הילד. כי ראית עם מי יש לך עסק כולל כל הכיתה וכו'. אז אלו הילדים ואלו ההורים והמשפחות וזו המערכת שאת נותנת לבנך לצצמוח בה ב 4 שנים הבאות לפחות?? בהנחה שזה עד כמה ו הבית ספר. ושוב שתביני אני כל כך הרוסה מהסיפור הזה ולא מקטינה ממנו בכלום או מהשוק והזעזוע. להיפך דוקא בגלל זה אני חושבת מי צריך בכלל להיות במקומות מחליאים כאלו. תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|