אנו חושבים שזו חוסר רגישות מדרגה ראשונה, אם לא התרסה בוטה, לקיים אירוע "כיפי", שהוא בגדר פרס, באותו יום שילדך שהתעלל בבננו, חוזר מהשעיה. משום מה לא קיבלתי את המייל המזמין את הכתה לפעילות הכיפית, כך ש--- היה בבית, עם ההשלכות של המעשה החמור, בעוד אתה רוכב על אופניים ועונה לשאלה שכולם רוצים לשאול.
אין לי כל דרך לדעת מהי השאלה שכולם רוצים לשאול אבל יש לי דווקא כמה תשובות: ראשית, אין לי דרך להתחיל בכלל להסביר כמה אנו פגועים ומהן ההשלכות של מעשה מכוער כזה. קיבלנו שלושה מכתבי התנצלות לקונים על כך ש--- נפגע "במשחק". לכתוב ש"אנו מצטערים ש--- נפגע במשחק," זה כמו להגיד שבעצם --- הבין לא נכון שלהעביר מטאטא על פניו פעמים רבות, או להישען עליו באמצעות כיסא, או לגרור אותו בכל הכיתה כשראשו נחבט ברצפה, או לשבת עליו עד שלא נשם, או לבעוט בו, זה משחק.
אני לא יודעת מה איתך, אבל בכל משחקי החברה שאני מכירה לא כלול דבר כזה. חיפשתי במשחקי "קודקוד" ו"יצירה" בחיי שלא מצאתי.
אולי זה נהוג אצלכם בבית, אצלנו לא.
ומאחר וכבר ענית על שאלות באופניים והכל גלוי לכתה ממילא, גם אני אענה כאן על כמה שאלות אז ככה: למען הסדר הטוב הילדים הפוגעים: ------- ----- ---- ---- (היחיד שאמו ניגשה אלי והתנצלה)
הילדים הושעו ליום והוטל עליהם לעשות עבודה בנושא אלימות ולכתוב ל--- מכתב התנצלות
מכתבי התנצלות התקבלו מכולם (רק כי ---- ביקש אותם), למעט ----(אשר החזיק את המטאטא ויזם "קפיצת סומו" על גופו המרותק של ----)
הנה, אולי גם זו שאלה שכולם רצו לשאול ושמקבלת מענה כאן, לפני כולם ובגלוי.
אנו ניפגש מחר לצערי (כאן בא פירוט איזה חוג למצטיינים ששניהם משתתפים בו) . הם מיודעים כבר בנושא. אגב, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל שם באמת יש מה להפסיד עם אלימות כזו. הם פשוט מעיפים לכל הרוחות ילדים אלימים.
|
תוכן התגובה:
|