|
16/9/2011 11:26
|
ואני לא מסכימה עמכן
|
מאת:
|
|
אלימות כזו מערבת גם את ההורים. אין מה לעשות. מעורבים כאן רגשות של כולם, גם המשפחות, גם הצוות החינוכי. ואף פעם לא מדברים על זה.
|
כותרת:
|
הרי האינטסטיקנט הראשוני של כל אבא ואמא זה להיות לביאה ולהגן בצפרניים שלופות על כל גורם המאיים על הילד שלהם.
והטענות הפלצניות והמנותקות שקיבלתי מההורים המקורבים לילדים הפוגעים והשיעורים החינוכיים על זה שכן הייתי או לא הייתי אמורה לפנות למשטרה עוררו את בלוטות הזעם ובעידון את הציניות שלי. אני מדגישה- הציניות זה עוד עידון של הכעס. ויש כעס גדול, אל תטעו לרגע. לא קורבנות. כעס. פולני אבל מרוקאי.
אני בטוחה לגמרי שהמערכת לא היתה מעיפה את הילדים הביתה אלמלא הודעתי לכל העולם ואשתו שהתלוננתי במשטרה. משטרה לא עושה כלום. כולנו יודעים. ככה זה עובד במדינה. אבל עדיין, באיזשהו מקום מאחורי הראש, זה בכל זאת משהו. באיזשהו מקום הם יודעים שרשום כתם על הילד שלהם. ושאולי איתי המטורפת לא כדאי להסתבך.
נכון, הכתם שם. אבל גם הפגיעה. גם הפגיעה!!!! אל תשכחו!!!
ואני מצהירה בריש גלי שכמו שלא שאלו אותי איך להתעלל בבן שלי, אני ממש לא שואלת אף אחד איך להגיב.
ההשתוללות של הילדים האלה לא באה על ואקום. זה על המצע של האג'נדה של ההורים שלהם והתגובה של חלקם הגדול לאחר המעשה, בדיעבד, רק מוכיחה את זה. והיא מכעיסה אותי נורא. נורא!
הנסיונות האלו של לחנך אותי הן מסוכנות! זה הזרע לתקיפה של הילד הבא.
שתדע כל אם עבריה שהילד שלה הצוקר פושקע שלה עלול לעשות מעשים איומים ולקבל חזרה בפרצוף ריקושטים שאפילו לא נוחים להורים שלו. אלה החיים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|