אני עשיתי קורס אצל אירית פלקוביץ במ.מ.ש, ונקלעתי למצב מתסכל של לידה, בו הייתי עם פתיחה שהתפתחה לבד ללא צירים כואבים ובמשך שלושה ימים הציקו לי בבית חולים שאקח זירוז. שני הדברים שעזרו לי להתמודד עם הלחץ ולהחליט לבד איך לקדם את הלידה ומתי היו: 1. שיחות טלפון עם אירית שענתה לעניין ותיחקרה אותי היטב לגבי מצבי הפיזי והרגשי בכל שלב. 2. בנות הפורום שהיו מעודכנות מעמדת האינטרנט שהיתה בבית החולים. אורנה, שאלתך מזכירה לי את עצמי איפושהו בתחיחת ההריון. לא ידעתי על קורסי הכנה שונים, על כל הקטע של ללהיות אחראית על איך את יולדת, ושאר דברים טובים שהפורום הזה עמוס בהם כרימון. גם לא ידעתי לחפש אותם. סתם שוטטתי יום אחד באינטרנט בענייני הריון ולידה, הגעתי לעמוד הבית של אומנות הלידה והדבר הראשון שתפס אותי היה ההתנגדות לחתכים שמבוצעים אוטומטית והאפשרות להימנע מהם (עד אז כל מי שהכרתי נחתכה ונתפרה, לצערי, בסוף גם אני). קראתי בשקיקה כל מילה, בכל נושא, כמובן חטפתי כמה שוקים קטנים, ומאז באמת צללתי בפריקיות של תאוות ידע. ידע הוא העניין כאן. בהצלחה לך!
|
תוכן התגובה:
|