|
26/3/2004 18:58
|
נעמה
|
מאת:
|
|
למה אני מרגישה גברית פתאום?
|
כותרת:
|
מירב, כתבת מקסים. מעניין, יפה, כל מה שנאמר פה היה נכון. אבל - גם מה שכתבת, וגם התגובות שקיבלת גורמות לי להרגיש אאוטסיידרית רצינית. מה לעשות, שאני לא יכולה לדמיין את עצמי בשבט של נשים. אני בהחלט חושבת, שכטיפוס אני מחוברת לעצמי, לגוף שלי, למודעות שלי. אבל דווקא במודעות נשית? לא יודעת. ועוד למודעות נשית-קולקטיבית כמו זו שאת מתארת. למרות האבסורד שבעניין, אני לא רואה את עצמי בפסטיבל נשים במדבר, בלי בן הזוג שלי. אני גם לא מרגישה שאני דורשת ממנו להיות אישה, או להגיב כאישה. האמת? זה קצת מפחיד אותי. אולי נדחקתי לתוך האי הבודד שלי ונעשיתי עיוורת לכל מה שקורה סביב? אז מה, אני פחות נשית עכשיו? מה לעשות, שבחברת נשים, ובעיקר קבוצה מגובשת סביב הנשיות שלה אני לא תמיד מרגישה נוח. אני מרגישה כאילו אני מאלצת את עצמי לנהוג כמותן, ובלבד שלא ירגישו... והנה עוד עובדה, שקצת קשה לי להודות בה אפילו בפני עצמי: זה קורה לי לא פעם גם בפורום. אני נהנית, מהצד, לראות תגובות שאולי יחשבו "נשיות": מבינות, תומכות, קשובות. אבל לענות תשובות כאלו בעצמי - אין סיכוי. לרוב, אני פשוט נמנעת. אם קורה ואני מקבלת תשובה כזו בעצמי, הרבה פעמים אני פשוט לא יודעת מה לעשות איתה. איך לעכל אותה. זה זר לי. לפעמים אני מעדיפה בהרבה את התשובה הגברית יותר, שאני צפויה לקבל מבן הזוג שלי. חלק ממה שכתבת הוא דוגמא לכך.
אני מקווה שלא בלבלתי את מה שאמרת ושהבנתי נכון.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|