פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

26/3/2004 19:58 טלי תקומי מאת: את לא לבד. גם לי יש פן כזה .לכן קלה לי הציניות,וזה מה התכוונתי שאני מקנאה באלו שיש להן.קצת על תחילת המסע שלי . כותרת: זה מזכיר לי שבעלי סיפר לי שהוא השתתף פעם בסדנה,"מהומה",אני חושבת שקראו לזה. בייסיקלי זה היה משרד שידוכין אחד גדול ,פופולרי למדי ,בקרב רווקיית תל אביב ,לפני היווסד הקונספט של דייט 7 הדקות. הרכב המשתתפים בסדנה הספציפית ההיא היה הומוגני:70 רווקות,ובעלי...(אולי עוד כמה גברים) הוא הצליח להתאפק זמן מה אבל צירי הלחץ של הטסטוסטרון ההיטקי, או השד יודע מה ,רתחו בו,והוא לא יכול היה יותר... ולאחר שהחמישים במספר "התבכיינה" (ציטוט שלו)על מה שקודמותיה התבכיינו קודם ,וכל מה שהוא קלט משם זה "התלקקות" ו"פוצי מוצי" הדדי(ציטוט שלו גם כן,מאז אני אלרגית לזה...) הוא עשה את שטות חייו (אולי,אולי לא) ונתן לה עצה,קבל עם ועדת הרווקות. "אז למה את לא?..." אמר לה. "תעשי כך וכך...." יעץ לה באון. "אני לא מבין אותך...." סיים בפואנטה שרירית.... הוא נתן לה ,בהפוכה ,את כל הארסנל... האומללה הביטה בו במבט המום ,עיניה האדומות אומרות לו להתאייד לאלתר,ויפה דקה אחת קודם. מבט מהיר באולם הרווקות אישר לו שכדאי מאוד לבצע את ההמלצה,כלשונה. וכן עשה. זה סוף סיפור "מהומה" .בשביל בעלי בכל אופן... רוב מהומה על לא דבר-לפי בעלי,איש מארס שורשי. רוב מהומה ויש ,ועוד איך, על מה ,על פי עם הנשים ,היושבות בנוגה,שתשמענה סיפור זה. אגב- אחר כך הוא פגש אותי,ומאז לא חסרות לו מהומות אלוהים... --- זה לא אומר שאין את כל הספקטרום באמצע. אצל כל אחת מאיתנו. וזה גם עניין של מקומך ב"טיים ליין" של חייך ,ובנסיבות. זה יכול להשתנות. אני, עכשיו ,בנקודת הזמן שלי, רוצה מאוד לצאת לי מקוכיית הציניות שלי,ולומדת כאן המון על חמלה,על אמפטיה,על חברות. פתאום באה לי התובנה שגם לי חסר,יותר ויותר, השבט הנשי,השיח הזה. ואין. תלאות היום יום לא מותירות לנו הרבה זמן להיפגש עם החברה הכי טובה כחל יופ בקופי שופ השכונתי בארבע... אז הפורום מאפשר לי לעשות את זה,עם רולים דקה לפני שאני נשפכת. שפה חדשה אני לומדת פה. וככל שאני לומדת לדבר בשפה הזו,ולומדת להקשיב (הרבה יותר חשוב בעיני) אני זקוקה ליותר. ופתאום חשוב לי לא לנסות להתאים עצמי לעולם גברי,כי אני אפפעם לא אהיה. חשוב לי לקום ולהגיד לבעלי,לחברה שלו בעבודה,לעולם העבודה וכולי: הנה אני.קבלו אותי (במחיאות כפיים..סתאםם) ולצערי אין לי את הערוץ הזה בעולם שלי כיום. אני צריכה להאבק ליצור לי אותו. מה שיש לי פה יש לי קבוצת תמיכה של שכמותי ,ככה או אחרת. שנותנות לי מקום לגדול יש לי את זה מאמא שלי,הוי אמא שלי,שתבורך,האחיות שלי,החברות שלי ו-פה. בעלי אדם מדהים אבל הוא לא איש של כובעים... והוא לא לבד,מסתבר. תוכן התגובה: תגובות נוספות 26/3/2004  02:28 מירב, איזה יופי! בדיוק מה שהייתי צריכה לקרוא. נתת לי המון חומר למחשבה! - אלישבע 26/3/2004  07:37 וואו ! הרבה מחשבה עוררת בי.. - גולדי 26/3/2004  07:47 מי כתב את זהההההההההההההה? את?? אני??? האישה של האלף הזה ,או הבא???? - טלי תקומי 26/3/2004  08:03 מירבי, אמן ואמן! התיאוריה הזו כתובה אצלי בחלקים בכל מיני מקומות, נעים לראות אותה מגובשת בכזה כשרון. ולגולדי - annat 26/3/2004  09:41 עכשיו אני יושבת ומחכימה מכן - מירב שרמן 26/3/2004  09:48 המון חוכמה ומחשבה. - HILLA 26/3/2004  09:54 מירבי, לא קראתי עדין את התגובות - אפרת של אוריאל 26/3/2004  10:00 מירב - כל מילה זהב. אבל מה עושים עם זה? (ל"ת) - יעל זר 26/3/2004  10:12 תוספת על מקומו של הגבר - מירב שרמן 26/3/2004  10:24 תודה הילה ואפרתי יקרות, ותשובה ליעל - מירב שרמן 26/3/2004  11:13 מירבי אהובה - אפרתי 26/3/2004  11:54 וואו, לא יודעת מאיפה להתחיל - גליה של אלה 26/3/2004  12:10 מודה לך - carmi 26/3/2004  12:34 אין לי זמן לקרוא את שאר התשובות אבל חייבת להעיר: המחיר - קצת היפוכונדרית 26/3/2004  15:04 מירב - שיר 26/3/2004  16:09 מחשבות על הביחד ועל הלחוד - תמי אמא של ערבה ואלה 26/3/2004  16:33 http://www.bsh.co.il/ShowArticle2.asp?ArticleId=1695&CategoryId=32 - טלי תקומי 26/3/2004  17:50 דיון מרגש מאוד אבל טומן בחובו סתירה מהותית - ע. 26/3/2004  18:58 למה אני מרגישה גברית פתאום? - נעמה 26/3/2004  19:38 מרב, את כל מה שכתבת יכולת לסכם בכמה משפטים, לא חבל לכתוב כל כך ארוך על משהו כל כך מובן? - אני 26/3/2004  21:39 למירב, וגם משהו לנעמה ולטלי תקומי - דניאלה 26/3/2004  22:31 כן גם אניקראתי ואהבתי את האלמותי של כלבובה... - טלי תקומי 26/3/2004  23:20 מירבי- מקסימה שכמוך - לירון 27/3/2004  12:01 מירבי קשה לי להאמין שאני סוף סוף קוראת את התמצית הזו והיא כאילו שלי - מעיין של ליב 27/3/2004  12:14 מירב- - מעיין של ליב 27/3/2004  13:14 מירב, מה שכתבת הוא פשוט גאוני - סאלוש 28/3/2004  07:51 צחוקים, בדיוק אתמול הזמינו אותי להצטרף לקהילה... - מירב שרמן 28/3/2004  10:45 מירבוש היקרה - טל מ 28/3/2004  11:01 טלי יקרה, חוגגת עם כל אסימון שנופל - מירב שרמן 28/3/2004  11:08 עוד כמה מילים - אפרתי 29/3/2004  00:46 לכל הבנות - - ירוקה 29/3/2004  10:18 ירוקה, נראה לי שזה קוד האי הבודד - מירב שרמן 29/3/2004  20:30 מירב יקרה - נעמה 29/3/2004  23:18 הי נעמה, - מירב שרמן 29/3/2004  23:19 ול"אני", מענין אותי לדעת אם קראת את תגובתי, ואם זה ענה לך (ל"ת) - מירב שרמן 30/3/2004  14:14 עוד לא קראתי הכל, אבל למירב - סאלוש 30/3/2004  14:29 טלי - תודה :) - סאלוש 30/3/2004  23:09 מירב - אני מחכה ומצפה. אבדוק כאן בימים הקרובים. תודה. (ל"ת) - נעמה 31/3/2004  23:58 הי נעמה, - מירב שרמן 1/4/2004  00:02 סאלוש, אהבתי כל מילה, תודה. (ל"ת) - מירב שרמן 1/4/2004  12:30 מירב, השארת אותי עם פה פעור... - נעמה 1/4/2004  15:27 מדהים נעמה, - מירב שרמן 3/4/2004  19:11 את עוד פה? - ורד שלשחר 8/4/2004  09:07 ורד יקרה, - מירב שרמן 22/4/2005  08:00 מירב, מרתק! הרשיתי לעצמי להעתיק אותך לפורום "גן ילדים"- עם הקרדיט, כמובן. מעורר מחשבה וכתוב נהדר! (ל"ת) - דרורית אמיתי-דרור 13/5/2005  23:18 תודה דרורית :-) לכבוד הוא לי! (ל"ת) - מירב שרמן

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש