היא כתבה שאמא שלה הלכה לכמה פגישות עם דרורית אמיתי דרור (נדמה לי שטעיתי בשם... אולי לא דרורית :) - לגבי ה'סבתאות שלה' וזה היה מקסים! תנסי לחפש לפי 'סבתאות'. אין לי כל כך הרבה תובנות, אני אישית מפציצה בספרים ומאמרים את כל הרלוונטיים, בתקווה שילמדו קצת :) ובעיקר מתנחמת במה ש(האלילה שלי) אלטה סולטר כותבת, שילדים לומדים להוציא את הטוב מכל אדם, אם הסבתא אין לה סבלנות לבכי למשל, אולי יש לה סבלנות לענות לשאלות אינסופיות וכו'.
ומכיון שאני במצב רוח מהורהר, הצ'ופי שלי שוכבת כאן על הברכיים שלי, כולה שלווה ורגיעה בזרועות אמא שלה, שנורא משקיעה בה ולא זזה ממנה כמעט אף פעם, כל הזמן רק חיבוקים נישוקים מסז'ים ומשחקים, והרי זה לא ימשך לנצח! יום אחד (כמה שאני לא אדחה את זה) היא תתקל בעולם האכזרי, בלי תווכה של אמא שלה. ומה אז? אוף לא רוצה... מקווה שעד אז יהיה לה כבר מספיק בטחון עצמי להתמודד עם זה.
מקווה שתצליחי לשוחח עם אמא שלך בלי כעס ואז היא אולי תקשיב.
|
תוכן התגובה:
|