|
29/3/2003 23:36
|
שרי
|
מאת:
|
|
תמוש אולי הגזמתי קצת.. אבל בעצם לא ממש
|
כותרת:
|
כי כבר בגיל שנתיים שלוש כשהם מתחילילם ללכת לגן ולגדול - והחברה הרגיזה, וזה הרביץ, והגננת קצת נזפה, והם נורא רצו שיזמינו אותם למשחק ביום הולדת אבל הזמינו ילד אחר.. וכן הלאה - זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול יותר ואז הם מתחילים לנסוע לבית הספר בהסעות ושם בכלל את כבר מאבדת שליטה ולא יכולה להגן על הילדה שלך שחוזרת הביתה בוכה כי מישהו העליב אותה וכמה שתחזקי אותה ותגידי לה שהוא לא יודע מה הוא מדבר לא תרפאי את הכאב....להמשיך ? או שכבר עשיתי לך מספיק רע? אבל בינתיים זה עוד בשליטתך והחיבוק של אמא יכול לרפא הכל אז תהנו מהמצב... וכמו שאורמת אמה החכמה של סאלוש - הההנאה הולכת וגדלה...
היום עשינו טיול מקסים ביערות אלוני אבא - ירוק מדהים, פריחה מהממת של כלניות ונוריות ורקפות, וקידה שעירה ואירוסים וחרציות ומה לא.. ושלוש המלאכיות שלנו התרוצצו להן בין הפרחים והאלונים צחקו וצווחו בהנאה ואנחנו עמדנו והסתכלנו עליהן ולא היינו זקוקים למלים...פשוט מדהים !!! ופתאום את תופסת את עצמך והואמרת - זה שלי? זה אני? כל האושר הזה ? כל הברכה הזו? אז כן - זה הולך ומשתפר.ולומדים גם להתמודד עם העובדה שהם גדלים וקצת יוצאים מתחת כנפינו לגיחות קצרות שהולכות ומתארכות ולנו נותר לשיר להם " עוף גוזל חתוך את השמים, עוף לאן שבא לך, רק אל תשכח יש נשר בשמים - גור לך..." - ללמד ככל יכולתנו להשמר מרעות הדרך ולהנות מהיופי....
שיהיה שבוע נפלא...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
