|
27/3/2003 10:56
|
שרי
|
מאת:
|
|
על סבים וסבתות וגם משהו לסאלוש
|
כותרת:
|
ראשית אני מבקשת להזכיר - שסבא וסבתא כבר גידלו ילדים..זוכרים את זה? והתוצאה היתה לא רעה בכלל נכון? כי מי שהם גידלו עכשיו מגדלים בעצמם ילדים... נכון שעבר הרבה זמן ולא תמיד הם זוכרים ונכון שלכל אחד יש גישה שונה לילדים. לא תמיד אנחנו אוהבים את גישת הורינו לילדים שלנו ואם מדובר במשהו משמועתי - יש מקום להעיר. כשאמא שלי למשל מדברת אל שיר בשיבושי מלים כי ככה היא אוהבת - למשל במקום חמאה היא אוהבת להגיד חמאוש..(אמא שלי יש לה כל מיני שריטות - היא קוראת בשמות חיבה לחפצים,למכוניות, למכשירי חשמל..) בקשתי ממנה להפסיק כי זה לא נראה לי לענין ..או משהו חמור יותר כמו למשל להגיד כל מיני דברים שלא מקובלים עלי, או כשדאמא של נעם מתחילה לתת להן הרצאות "חינוכיות" - אני מיד עוצרת ותה - בעדינות אך בנחישות.. אבל באופן כללי אני בעד לתת לסבים ולסבתות למצוא את דרכם אל הילדים לבד ולהיפך... ככל שהם גדלים הם גם מוצאים להם את הנישה שלהם - אז יש לנו סבתא שמפנקת ומאכילה ומקריאה סיפורים ויש לנו סבתא שלוקחת לבית קפה ומאפרת ונותנת למדוד תכשיטים - וזה נפלא לכל הצדדים...
אם מדובר בתבנית יחסים שמרחיקה את הנכדים - אפשר וכדאי באופן עדין להעיר...
ועוד דבר חשוב לזכור - לא כל סבא וסבתא - שמחים להתמודד עם ענין הסבאות. לא לכולם זה מתאים ויש כאלה שמרגישים שמוצבות כלפיהם דרישות שאין להם רצון להענות להם - גם זה משהו שחייבים לקבל !
ולסאלוש - נכון שמתי שהוא היא תשאל אותך מה יש לאכול אבל מצד שני היא ג תדע עמוק עמוק בתוך ליבה שהיא הדבר הכי חשוב לך בעולם, שהיא אהובה תמיד ותלך עם ההגנה של האהבה הזו לכל מקום...
ונכון - זה הכי קשה - לתת להם להתשחרר לאט לאט מההגנה העוטפת הזו שלנו..זה קורה מהר מאוד - תוך שנתיים שלוש- והתפקיד שלנו הוא לתת להם את הכלים לכך...
נשיקות
שרי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
