|
15/8/2003 16:50
|
נירית שפירא
|
מאת:
|
|
דמייני עצמך עם ילד ובלי ונועי בדמיון מספר שנים קדימה
|
כותרת:
|
העולם אולי נאכס אבל אנחנו חיים בו. אם נעימים לך החיים ייתכן ויהיו נעימים גם לרך הנולד (בהתחלה כתבתי בטעות - לך הנולד ואולי לא טעות כי את בהחלט נולדת מחדש כאם ונחמד שיש לנו צ'אנס להיוולד מחדש ולהחליט מה לוקחים ומה משאירים מאחור...). פעם חשבתי שלא כדאי להביא ילדים לעולם כי הורים לא יודעים לגדל אותם בכבוד ובאהבה (כל כך הרבה פעמים יש אהבה ואין כבוד). עשיתי קצת עבודת צמיחה וגם חיפוש - ומצאתי בתים ספורים שיש בהם גם כבוד לילדים. אח"כ הבנתי שאין הורות מדויקת כי תמיד אנחנו (הילדים) רוצים משהו קצת אחר ולפיכך הרי שאני יכולה לפחות לאפשר לילדי בית מתפתח. בית שדייריו מחוייבים לגדילה ושיודעים עד כמה אינם יודעים... וזהו- הגיעו הילדים. החיים באמת השתנו אבל השינוי מתקבל באהבה ובלי להתלונן (לפעמים מתלוננת על עצמי, מקומות של קושי הם כאלו שלא פתרתי עם עצמי. רואים על ילדינו היטב את הקושי שלי-שלנו.) עם זאת כל כך הרבה יופי הם מביאים. עכשיו את- עם תרגיל הדמיון הקטן בודקת - האם נוחות היא ללא מחוייבות לאיש (אולי גם לא לבן הזוג), אולי את לא פוחדת ממחוייבות ומוכנה לראות מהו הרווח של הביחד. אין כאן אמת אבסולוטית. החיים הם הרפתקאה ושווה להיות מאוד שלמים עם ההחלטות שלוקחים. אם את מחליטה על הורות , הבטיחי לעצמך לשמוח על השינויים בחיים ולא לראות זאת כמשהו שלילי. תירגול של מחשבה בריאה... מציעה עוד שתקראי את הספר גופה של אשה , תבונתה של אשה"לפני ההחלטה. הרבה טוב שיהיה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|