כאמא טריה, אני מצד אחד נוטה לומר: כן, כן, כן! זו חוויה מדהימה, נפלאה, אין מה שישווה לה, אני יושבת פה וחושבת על יונתן המתוק שמנמנם לו את שנת אחה"צ שלו ולבי מתמלא עדנה ורוך שהייתי רוצה שכל העולם יחוש.
מצד שני, אני רק בהתחלה (ששה חודשים וחצי), ואומרים שכשהם מקבלים רצון משלהם זה רק הולך ונעשה יותר קשה. ואין ספק שזה ישנה את חייך מקצה לקצה, ואת צברת לך ותק של שנים ארוכות בהם היית אדון לעצמך פחות או יותר, ואולי יהיה לך קשה מאד לוותר על החירות הזו. כמו כן מצד אחד, אני מניחה שבת 40 מביאה לאמהות בשלות וחכמת חיים שאין לבת 20 או 30. מצד שני, זה אומר שאת הזמן שאולי רוב חברייך שבגילך מעבירים עם ילדים בני עשרה ואח"כ במנוחה על זרי הדפנה, את תעבירי פתאום בחיתולים וציצי/בקבוקים, גן או מטפלת, בי"ס וכו', וגם על זה את צריכה לחשוב.
בנוגע לנשים שכתבת שראית שזה גמר אותן - אני עוד טריה בחווית האמהות, ואני יחסית הראשונה מבין חברותיי הקרובות שילדה אבל נראה לי שאת מכירה את עצמך מספיק כדי שתדעי האם סביר להניח שזה יגמור אותך או לא. אמנם יש שיטענו (ויצדקו) שעד שלא היית הורה אתה לא יודע מה זה, ובכל זאת, אחרי שנות היכרות רבות שלך עם עצמך אני חושבת שסביר להניח שתדעי את זה.
אני יודעת שקל לומר וקשה יותר לבצע, אבל עשי חושבים עם עצמך, אולי תתייעצי עם בזנוגך/חברים/איש מקצוע, כדי לברר עם עצמך שאת רוצה ילד כי את רוצה ילד ולא כי אולי לא תוכלי יותר בקרוב, ולוודא בינך לבין עצמך שאת חזקה מספיק כדי חעשות זאת ולא תמצאי את עצמך במצב שתיארת שבו אין לך מה לתת.
וכמובן תמיד יש את הפורום להתייעץ ולהיתמך. שולחת לך חיבור וירטואלי ואנרגיות חיוביות, שתגיעי להחלטה שאת שלמה עמה בהקדם.
|
תוכן התגובה:
|