תודה תודה. ברור שפניתי לפורום של אמהות ולא מפתיע לשמוע דברים כל כך חיובים על אמהות למרות הקשיים ולמרות השינוי האדיר בחיים ולמרות התלות הדו כיוונית הבלתי נסבלת ולמרות הכאב והנחיתות היחסית שבה זה שם אותנו הנשים לפחות עד שהיצורים האלה גדלים קצת מכל הבחינות. והרי פניתי אליכן בגלל שידעתי שיש פה נשים עם אומץ להתמודד עם השאלות ועם התהיות בכנות ושיש לעניין הזה כמה צדדים ואת הלמה לא אני כבר יודעת לבד, והוא מוביל אותי בחיים כבר כמה שנים טובות, חמש לפחות, ורציתי לדעת האם יש מישהו שלמרות אהבתה הגדולה לצאצא, ולמרות האושר שזה אולי הביא לחייה מסוגלת לראות גם למה לא למרות זאת וסמכתי עליכן על הכנות והשכל ולא התאכזבתי. נשמע מבולבל? טוב, אני מאוד מתרגשת לקרוא את כל התשובות החכמות והמדהימות שלכן. לא הכל מדבר אלי - כי להגיד שמי שאין לו ילדים הוא אדם חסר, ובמבולע להגיד שמי שיש לו ילדים הוא אדם שלם, זה לא ממש מדויק מחוץ לספרי התיאוריות. אני מכירה כל כך הרבה הורים שדפקו לילדים שלהם את החיים ולהפך, וכל כך הרבה אנשים לא שלמים ולא רכים ולא פתוחים ולא מה שאתן רוצות שגידלו ילדים וזה בטח הכניס אהבה מסוג אחר לגמרי לחיים שלהם, אבל זה לא מרפא הכל, זה בטח לא משמעות הכל. אני בטוחה שזו חויה שלא דומה לשום דבר אחר, אבל היא בטח לא איזה קסם שמיד מסדר אושר אינסופי לשארית החיים.
אז מה בכלל אני רוצה לומר? תודה שפתחתן בפני את הלב והמחשבות!!!!!!!!!
|
תוכן התגובה:
|