|
16/6/2004 14:26
|
אפרתי
|
מאת:
|
|
מיצטערת
|
כותרת:
|
אם עוררתי בהלה. זאת לא הית הכוונה כמובן. המרחב הזה הוא קצת מהפאנטזיה. כמו לרוץ ערומים על החוף שהעיניים עצומות, ולהיות עמוק פנימה בתוך הריצה. זה לא באמת ככה, כי על החוף יש מלא אנשים, השאלה היא בטח לא כמה כולם טובים ומכילים. כי הם לא, רק חלק כאלה, בדרך כלל כאלה שיותר שקט להם בפנים. השאלה אולי כמה הריצה הזו, עם העיניים שעצומות, והגוף שנשאב פנימה, כמה היא בטוחה וממורכזת. כמה זה יפיל ויערער שמישו יסיט את תצומת הלב מהריצה, ילעג על הערום, או יפזר ניחוחות שיגרמו לרוץ לכיוונם. את מבינה, איפה האיזון הפנימי. כמה הוא שם. אז זהו. מקווה שתמשיכי בריצה שלך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|