|
30/11/2005 20:23
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
מאו אהובה
|
כותרת:
|
קטעים שהעלו את הדיון הזה מהארכיון המזקין.
כתבתי לך פה ושם געגועים, אבל לא יודעת אם ראית אפילו. פתאום, אחרי שרפרפתי שוב עכשיו על מילותינו, מפחדת שאולי את פוחדת לאכזב. אותי. ובגלל זה נאלמת בהס ארוך כ"כ.
לא יודעת איפה את. עוד חושבת עליך, ותוהה. החיים לא פשוטים, הא? כ"כ רוצה לדעת מה שלומך, ואיך את רואה אותך היום כשאת מסתכלת במראה. מבינה כל מיני דברים במבט לאחור. מבינה כל מיני דברים אחרת כי גם אני במקום אחר. ואולי עוד תתני לי לתת לך יד?
מחכה לך. אם לא כאן אז:
liatro ואז השטרודל ואז 013 נקודה net.il
יקירה, אני מבטיחה לך, נשבעת: שום דבר שעשי או שלא, שומדבר שקורה או שלא, שום שביל או עיקול בהם את הולכת שם למטה מתחת לכל ערימות התיקים, לא תאכזב אותי, או תגרום לי לחשוב עליך פחותות, או להרגיש אליך אחרת. ב א מ ת.
אני יודעת שקשה לך להאמין לזה, אבל מבקשת לפרוע את השטר בכך שלי - תאמיני.
אוהבת אותך. נשיקה וחיבוק. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|