היי שרוני, כל כך מבינה לליבך,גם אני התחלתי את השנה עם איתי ברגל שמאל,אותו גן אך התחלפה גננת,מסיבות בריאותיות הגננת נאלצה להפסיק את עבודה והגיעה גננת חדשה,לא עשתה עליי רושם אבל לא היתה לי ברירה,שנה הבאה כיתה א' והוא מכיר חצי מהילדים וגם לא היתה לי אופציה אחרת,כל יום מהיום הראשון בגן,הוא הלך לגן חצי בוכה וחוזר חצי ילד.ממש ככה ,האור שהיה לו בעיניים כבה.אולי כי התגעגע לגננת,טען שהבנות מציקות לו, אפילו יום אחד נכנס לאוטו והכריז:אמא ,את יודעת שאני ילד אלים? אני חלק מקבוצה של ילדים אלימים? בינינו ,הוא לא המציא את זה ,הוא שמע את זה . איתי הוא ילד שמעולם לא קיבל עונש,ומתחילת השנה לפחות 5 פעמים ישב בגן בזמן משחקי חצר.אני בטוחה שהגיע לו,אבל התדירות והאנטי שהוא פיתח כלפי הגן .והתסכול שחזר איתו הביתה .כל בוקר כששמתי אותו בגן השעון לא זז לי . הרגשתי לא בטוח.ידעתי שיחזור מהגן וכשאראה אותו דמות אחרת תביט אליי. שוחחתי עם הגננת היא לא הכחישה "שיש לה גרעין קשה של ילדים בוגרים משנה קודמת שקשה לה איתם" .בקיצור. הלכתי לעיריה ,התפללתי לנס ,רציתי גן ספציפי שמשם ממשיכים לא' בבית ספר המיועד .לא היה מקום התחלתי לדבר על להשלים עם המצב ולסחוב שנה. ,אך הנה ביום חמישי בבוקר יום אחרון לפני החופש התרחש הנס: קיבלתי טל' ב-8 בבוקר שיש מקום.כמו שהוא עם הכנה של 5 דקות.הוא נכנס לגן החדש ,מכיר שם 2 ילדים. חזר הביתה מאושר,שאלתי :איך היה בגן? והוא ענה: מעולה. אז שאף אחד לא ימכור לי את הלוקשים של אמא הסטרית,אני מרגישה אותו הכי הכי בעולם,את זה לא יקחו ממני וגם לא ממך, את הרגש שאומר :לא טוב לו ,לאיזו חזית אני פונה עכשיו? ותעשי את הכל ,אז כן,תעבירי עוד גן גם ככה בגנים עוד הגננת לא ממש מכירה את כל השמות עם כל החופשות ואיןממש כללים ורצף. יום שני,אחרי החג,את שמה ביביסיטר,הולכת לעיריה ומחפשת גן,תתפשרי על מיקום,מרחק ,אבל לא על האושר שלו ושלך. את תראי שברגע שתקבלי את ההחלטה הנכונה את תרגישי את הבועה בלב מתפוצצת ומתפוגגת. חג שמח ותעדכני ורד
|
תוכן התגובה:
|