עכשיו לעניין, אז באמת ביום שני הקרוב אמא שלי תבוא לשמור על הילדים (יש לי עוד תינוקת בת חצי שנה), ואני אגש לעירייה לבדוק מה עושים. אני מוכנה להעביר אותו רק לגן אחד שבו נמצא החבר הכי טוב שלו משנה שעברה, ושם גם אם יהיה לו קשה הוא יהיה עם מישהו שהוא מכיר ואוהב מאד וזה יכול לעזור. שנית לגבי ההקאות, לא הוא לא מקיא סדרתי (: הוא בד"כ מקיא כשהוא חולה. לכן ביום השני שהוא הקיא בגן הייתי בטוחה שהוא עומד להיות חולה ולכן העדפתי לקחת אותו חזרה הביתה. למחרת בבוקר כשראיתי שהכל תקין ואין שום מיחושים או חום חזרנו לגן ושוב הוא הקיא. אז הבנתי שזו הצורה שלו להוציא החוצה שמשהו ממש לא בסדר בגן. זה ילד מקסים. ילד שיודע להביע רגשות, ילד עדין וחברותי, ילד ממושמע ומסודר שפתאום הוא ההפך הגמור. כל היום ריבים וכל היום צעקות ואלימות. אני מאמינה שזה טוב שזה יוצא ולא נשאר בפנים אבל בכל זאת קשה לי לראות את הילד שלי ככה. כמו שכתבתן, אני מבפנים יודעת שמשהו לא בסדר והוא לא צריך להיות בגן הזה. כי כשהוא נכנס לראשונה בגיל שנתיים לגן פרטי גם היה בכי והיה קשה אבל האמנתי שזה טוב בשבילו ובאמת אחרי 3 ימים הכל הפסיק והוא היה מאושר. לכן אני יודעת וגם אני כמוהו לא רוצה שהוא ילך לגן הזה. עכשיו שאלה גדולה: במידה ואין שום אפשרות שהילד יעבור לגן ההוא, האם להשאיר אותו איתי בבית השנה? אין לי בעיה כי אני ממילא בבית ואני אוהבת אותו איתי. השאלה היא אם ילד בגיל 4 לא צריך מסגרת כלשהי... אני בטוחה שאני לא ילמד אותו כמו שמלמדים בגנים. מצד שני מאד קשה לי נושא החינוך העירוני. הגן של שנה שעברה היה מדהים ולעבור מגן כזה לגן עירוני היה לי מאד קשה. מכיון שעשו לנו בעיות להעביר אותו גן חרשתי את כל העיר שלנו לגן פרטי לגילאים האלו ויש רק 2 שבשניהם כבר אין מקומות, לכן גן פרטי הוא לא אופציה עבורי לצערי. אתן מכירות מישהו שאני יכולה לפנות אליו אפילו בתשלום באופן מיידי יחד עם הילד להתייעצות? ניסיתי בפורום של דרורית אבל היא בחופשה, ואני צריכה משהו מיידי. גם ככה הילד ישב בבית יותר מדי, ועכשיו היינו בחופשה שבועיים. לגבי הצוות בגן אני לא כל כך רוצה להתייעץ איתם. אני מרגישה מבולבלת מהם. הגננת הקבועה של הגן נמצאת 4 ימים בשבוע והיא טלפנה אלי במשך כל הימים שהיתה וביקשה שאני יבוא לקחת אותו מוקדם כי הוא היסטרי. הגננת המשלימה אמרה לי לא להתייחס להקאות ושהוא מוכרח להישאר בגן למרות שהוא בוכה והיסטרי. הסייעת אמרה לי שאני רכה איתו מדי ושאני צריכה יותר להיות קשוחה איתו ושהוא ידע מי כאן ההורה. היא בת 60 בערך והגישות שלה כמו של לפני 200 שנה בערך. בקיצור, כל כך הרבה אנשי צוות ולכל אחד יש משהו אחר להגיד. איך אפשר בדיוק להבין מה באמת צריך לעשות? אני יודעת שלילד שלי לא טוב שם. אני מרגישה אותו וחשה אותו ורוצה להיות בצד שלו אבל לא לעשות טעויות מיותרות. אני אשמח לשמוע מה עוד יש לכן להגיד או להמליץ על מישהו לפנות אליו להתייעצות.
תודה.
|
תוכן התגובה:
|