|
7/4/2002 00:25
|
לירון
|
מאת:
|
|
רופאים, בתי חולים ואלוהים
|
כותרת:
|
סבתא שלי זעקה מכאבים ברגל במשך שנה, והרופאים שלחו אותה לפיזיוטרפיה. היא נפטרה כעבור שנה מסרטן בעצמות. אמא שלי צעקה על הרופאים שמשהו לא בסדר עם ההריון שלה. הרגיעו אותה ואמרו שזה סתם חרדות. אחותי המקסימה נולדה מוגבלת. הרופאים עד היום לא יודעים למה. ויש עוד ועוד סיפורים כאלה ואחרים. רופאים הם לא אלוהים, בתי חולים הם לא מקום קדוש. אני לא מזלזלת ברופאים וברפואה בכלל, אבל למדתי להקשיב לגוף שלי, והגוף שלי יודע הכי טוב מה טוב בשבילו ומה לא. אני בטוחה שזהר, לפי מה שהיא כותבת פה, לא בן אדם קיצוני (כמוך מרגלית), ותדע להקשיב לגופה ולעובר שבה ולתת לו (לו, לעובר, ולא לה) את המקסימום שהיא תוכל כדי שהלידה תהיה הלידה הנכונה ביותר בשבילם!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|