נהניתי לקרוא את ההודעה שלך (הנה חנופה נדירה), אבל זה לא חדש. אז ראשית אני נקבה. לא יודעת למה כשמישהו בפורום כלשהו נעשה פחות דביק ויותר קנטרני כמוני ישר חושבים שהוא גבר. אבל לא בענייני זכויות הגבר אני כאן.
אני דווקא מחבבת את האתר, ומציצה בו פה ושם. ובניגוד למה שאת חושבת, אני אוהבת את מסעדה ניידת אהבת נפש אמיתית, של אחיות. אבל מוכנה להאבק עד טיפת דמי המנטאלי האחרונה בדעות המשונות שלה :-) ככה זה ביחסים, לפעמים זה מורכב.
אני שונאת את כל העסק הזה של ניו אייג'. הוא מעליב את האינטיליגנציה שלי. אני רואה בו שרלטנות פרופר במקרה הרע, ובמקרה העוד יותר רע, אנשים שלא מוכנים לחשוב לבד, שלא מוכנים להתעמת עם אזורים עמומים, עם שרירותיות, עם אפרוריות. ודאי לא להתעמת בדרכים שכלתניות ומאתגרות. הבעיה שלי היא שיש יוצאות דופן בעניין הזה, כמו הניידת וכמוך. אבל הנה גם בחורה דעתנית וחריפה כמו ניידת, צר לי, נאלצת להעזר בדמגוגיה בדיוק כפי שכתבה האנונימית, ולמה, את יודעת? כי אין תשובות . לפעמים פשוט אין תשובות ויש חולשות לתיאוריות האלה, ופה בדיוק, בחולשות האלה, נפער החור שמשאיר אותי כועסת. הרי מה שכתבה המגיבה האנונימית לניידת כל כך נכון, ונוגע בדיוק במה שאין שום אפשרות לסתור גם ע"י אלף ציטוטי מחקרים כאלה ואחרים. כמו כולם, אני מכירה המון ילדים שגדלו על תחליפים בלבד, והם בריאים בהרבה מילדים שינקו. אבל מספיק מקרה אחד של לידת בית שהסתבכה, כדי שכל הטיעונים הסטטיסטים שלכן יקרסו. ככה זה כשמדובר בחיים, ולמרות אלפי ויכוחים עם הניידת, לא השתכנעתי שגם אשה שמאוד "מחוברת לעצמה" תסלחו לי - וסומכת על גופה, יכולה לדעת ולנבא מה יקרה בלידה שלה, וההימור הזה, תולדה של הליך פסיכולוגי עליו הצבעתי שלא כל מאפייניו ברורים לי, טוען אותי בהרבה ביקורת.
אני לא אכנס כרגע לכל הפסיכולוגיה של הדעתנות שלנו. כמו שאמרתי זה בנאלי וקלוש, לא מחזיק. אני בטח לא המפלצת שציירו כאן ואני מניחה שההכללה שלי כאילו כל המצדדות בלידות בית, עם דולפין אמיתי ובישיבה על הלוסטרה (סליחה, הייתי מוכרחה) הן עדר נבערות שטופות מוח - היא גסה ופרובוקטיבית.
|
תוכן התגובה:
|