ההודעה הזו תהיה אולי פחות רהוטה ממה שאתן רגילות אצלי, ובפורומנו בכלל, כי מן הסתם אני לא מרגישה מי יודע מה רהוטה או בכלל כרגע. יש בי כמה זהר הבוקר, למקרא הדברים הללו - זהר ה"רגילה", שכולם מכירים, החזקה והאסרטיבית, שמבינה שאין לי אלא לרחם על אנשים כמו מרגלית - איזו אלימות, איזה רוע, וכמובן - למה לתת לדברים שאמרתי באמת (בניגוד לדברים שבחרה מרגלית להבין לנוחותה) להרוס השתלחות טובה...??? זהר ה"הריונית", הבוכיה, שגם ככה קשה לה, ולא מצליחה להכניס מאוזן אחת ולהוציא מהשניה כי הרוע והאלימות כבר זיהמו, כבר פגעו. זהר המודה לכולכן על שטרחתן להשתתף, מי כדי להגן עליי ומי כדי להגן על תרבות הדיון בפורום, בדיון מיותר, עקר. האין בליבן של נשים כמו מרגלית וסיגל המשועשעת שום רגש חם, שום חמלה, שום נסיון אפילו לומר את הדברים מתוך מחשבה על השומע - אשה הרה, שעולמה התהפך עליה ביום ? ובשביל הרקורד -סכרת הריונית היא מצב פתולוגי, שמטרת המעקב הטרום-לידתי הינה לאזנה למצב שיוגדר כלא-פתולוגי, ע"י הרופא והדיאטנית כמובן, שכן הם הינם אנשי המקצוע הרלוונטיים. לצורך זה, אני מקפידה על כל דבר מאכל ושתיה הנכנס אל פי, דוקרת את עצמי 5 פעמים ביום לבדוק הסוכר, מחליפה רופא כדי לדעת שאני בידיים טובות עם הריון בסיכון גבוה, קוראת, מתייעצת, הולכת לדיאטנית ועוד ועוד. גם המיילדת המיועדת מעודכנת כמובן, ומן הסתם אם הסכרת לא תהיה מאוזנת למצב לא-פתולוגי, היא לא תיילד אותי או כל אשה אחרת במצבי בבית. מן הסתם אני יכולה לקחת אחריות על התזונה שלי, ועדיין לא להצליח לאזן את הסכרת, ואז לא אוכל ללדת בבית, עם כל הרצון. גם מצג עכוז ימנע ממני לידה בבית, וגם מצבים נוספים שיכולים לקרות לכל יולדת. אשה עם סכרת הריונית לא מאוזנת מועדת לריבוי מי שפיר ( ומכאן לסיכון גבוה לירידת מים מוקדמת, צניחת חבל טבור ועוד ), משקל עובר גבוה עם היקף בטן גדול ( ומכאן לידה קשה ) ועוד ועוד. אשה עם אבחנה של סכרת הריונית, שאיזנה את הסכרת למצב שאינו נחשב סוכרתי ולפיכך לא יגרום לשלל הסיכונים האלו ואחרים - אינה מועדת יותר מכל אשה אחרת לסיבוכים בלידתה. אבל למה לתת לעובדות לקלקל כשאפשר לנבל את הפה ולקבל אורגזמה משובחת.
|
תוכן התגובה:
|