לא קראתי את התגובות האחרות, אבל רציתי לומר לך שאת לא לבד. ביתי השלישית כזאת, והיא כבר גדולה, אחרי צבא. ועד היום - היא זאת שלא מרוצה ממה שיש, שתמיד יש לה טענות, עם רגישות יתר - מדוע כל כך מבולגן כאן, מלוכלך, יש ריח לא נעים וכו', תמיד מרגישה מקופחת. כשהיתה קטנה - בכי בלי סוף משך השנים הראשונות, ינקה בלי סוף יום ולילה, מתעצבנת על הבגדים, הנעליים. מין רגישות יתר תחושתית (אז עוד לא ידעו לתת לזה שם). מצד שני - ילדה מקסימה, חכמה, אהובה על חבריה ומוריה. אבל בבית - ממש לא קל. יש כאלה ילדים, ולצערי אין לי רעיונות נפלאים איך לפתור את זה. עם השנים נהיה יותר קל, ולומדים לחיות עם זה. עכשיו היא בטיול גדול בחו"ל, והבית הרבה יותר רגוע.
|
תוכן התגובה:
|