לכן האנונימיות. לא, אין לי בעיה לקבל את עצמי. אני לא אישה מושלמת ואני בסדר עם זה. תראו, אם יש לי בטן לא קטנה, שומן מגעיל בצדדים, וגם הישבן והירכיים שמנמנים, אז כנראה שיש לי מה להוריד. חוץ מזה, הדברים הם לא חד משמעיים. מעבר ל-BMI יש גם אחוז שומן ומשקל עצמות. לי יש עצמות מאוד קלות. תמיד היו לי חברות רזות ממני או כמוני, ששקלו כמה קילוגרמים טובים יותר ממני. אני רואה שיש פה מין טרנד כזה של לקבל את עצמך. כאילו: השמנתי, אני לא נראית טוב, אבל בגלל שאני אמא ומעל גיל 35, אני צריכה לקבל את זה, או שאני לא מקבלת את עצמי, לא מפרגנת לעצמי וכו'. אני חושבת שאם יש עודף, זה לא נעים, לא יפה, ואני רוצה לחזור לעצמי, מבחינתי זה לפרגן לעצמי. אין כאן שום רובד נסתר של לא לקבל את עצמי. ושימו לב שהתפריט שחשבתי עליו הוא מאוזן (כך לפחות ניסיתי, אשמח לקבל הערות עינייניות מטובה למשל), ולפי עוד מעט הוא גם די מתאים להמלצה של שומרי משקל.
|
תוכן התגובה:
|