|
28/11/2002 20:39
|
זהר
|
מאת:
|
|
והנה נפל לי האסימון... באתי לכתוב בתגובה הקודמת
|
כותרת:
|
את המשפט "אז אני אחשוק שיניים ואמשיך הלאה ונראה מה יהיה" ואז התחרטתי ושלחתי בלי. ועכשיו דקה אחרי נפל לי אסימון - אני לא לא לא רוצה לגדל אותו בשיניים חשוקות !!! אני לא רוצה לחכות שזה יעבור ויגיעו ימים טובים יותר. אני רוצה הווה רך, אוהב - ולא חשוק שיניים ונושא בעול. ברור לי שאני חייבת ללמוד לוותר לעצמי במשהו, אבל אין לי מושג באיזה תחום בחיים שלי אני יכולה לנסות להוריד מעצמי. אני עובדת במשרה מלאה - כי צריך להתפרנס. אני שואבת בעבודה - כי יואב חייב לאכול. אני מגדלת את יואב ב"משרה שניה" מ - 15:30 עד למחרת בבוקר, כולל כמובן הנקה מלאה - כי זה הדבר הכי חשוב שאני עושה ותמצית האושר והעייפות. ועכשיו אני מתחילה פרוייקט התנדבותי (זה סוד עדיין... כשזה יבשיל אני אחלוק אתכן הכל, מבטיחה !!! זה משהו משהו...) - כי צריך לעשות משהו בשביל הנשמה. אז מה עושים ? אני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|