|
29/11/2002 16:41
|
אוריתה
|
מאת:
|
|
אנט, שוב מזדהה איתך. ורותי...
|
כותרת:
|
אני אנסה להיות מאד זהירה במילותיי, ואנא קחי דבריי בהסתייגות הראויה להן. מדברייך (המעט מעורפלים לי, עליי לציין) עלתה לי תמונה של אהבה סימביוטית, אולי מידי? כלומר, האם אהבת אם טוטאלית משמעה ביטול העצמי של האם? האם אהבה כזו תאפשר לילדים לפתח עצמיות משלהם? או שמא לא ירחק היום והם יחושו במחנק? אני לא מבקרת, אלא משקפת את הרושם שנוצר לי. רק כחומר למחשבה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|