זהר, התחלת לענות לעצמך בהודעה האחרונה: את לא יכולה להיות גם וגם וגם וגם וגם להיות רכה ונעימה. כי בשביל להיות כזו את צריכה להיות או וונדר וומן, או קדושה מעונה שזה הקטע שלה בחיים- להנות מהסבל, מהרחמים העצמיים ומרחמי הסביבה, אין חיה כזו! רק באגדות. בניגוד להרבה שכתבו כאן, הצחוקים בהודעתך הראשונה נראים לי שוליים ביותר, כיסוי שנועד להקל על החרא, ואולי חלק מהשאיפה הקיצונית שלך להיות תמיד בסדר, וגם כשמתלוננים אז לפחות לשעשע את החברה. בנות! זהר לא כתבה זאת כדי לבדר אתכן! אתן לא מבינות שיש כאן בעיה? זהר, אני מרגישה קצת קרובה אליך כי שתינו אמהות עם ותק דומה. ברוכה השמש, חייבת להשוויץ שאני מרגישה מאוזנת, כמובן חוץ מהימים האלו שיש לכל אחד. אני מאמינה שלהרגיש שלמות בחיים זה לא רק אם מצליחים לעשות הכל באופו משולם ומלא ואם משהו מתפקשש אז זה לא שוה כלום, עזבי אותך מהכל או כלום, משחור ולבן וקיצוניות בכלל, תבחרי לך את הצבע שלך. בשביל להיות אמא נעימה ועלאכיפאכ אני ודעת שאני צריכה להישאר אני, כלומר בעלת המקצוע והעסק שאני אבל שהתחילה לחזור הביתה בשעות נורמליות כדי לאסוף את המתוקה מהמטפלת ולבלות איתה. והאשה שעמדה על הראש של הגבר שלה בחדשיים הראשונים להורות ואמרה לא בדיוק מה לעשות ואיך להתחלק איתה בכל, ולא באנדרסטייטמנט הנשי הידוע ללעג ושנכתבו עליו כבר כמה בדיחות במילואים. בעבור שני עקרונות אלו שהם חשובים לי מאד בחיים- עבודה מלאה, ושיתוף מלא עם האבא, ויתרתי כבר מזמן על הנקה. זהר את נשמעת לי בנאדם מאד ריאליסטי, אז תעשי שניה חשבון בשוליים של הדף: הנקה מלאה + משרה מלאה + שינה מתוקה + פרוייקטים חברתיים + מצברוח טוב... לא יודעת המחשבון שלי קרס כרגע וכל הקפיצים יצאו לו מהחורים של הכפתורים. אין כזה דבר בשום מתמתיקה, אז תעשי את החבון על מה מהכל את בכל זאת מוותרת, זהר,תעשי לעצמך טובה, תלמדי לוותר, את לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד, רק להרגיש טוב באיזו דרך שבחרי.
|
תוכן התגובה:
|