|
15/5/2003 11:23
|
שחר ב
|
מאת:
|
|
מצטרפת לאנחת הרווחה
|
כותרת:
|
כפי שכתבתי כאן כבר כמה פעמים, אני קראתי את הספר כשנועם היה בן חודשיים, וסגרתי אותו באמצע פרק שני כשאני מלאה תחושות אשם ויסוריי מצפון על הנזקים האיומים שאני גורמת לבני בזמן שאני מרגיעה אותו ולא מאפשרת לו לבכות. בכל זאת הבנתי שפשוט אין לי שום סיכוי ליישם את השיטה הזאת, כי כשנועם בכה כל נים בגופי נזעק כדי להרגיע אותו, וכפי שכבר כתבתי לסאלוש, ברור לי שגם בילד הבא אני אתנהג בדיוק אותו הדבר.
בכל זאת, הדברים הכתובים בספר נשמעים מאוד יפים והגיוניים, ואני שמחה על כך שבדיון זה קיבלתי איזשהו חיזוק להגיון שמאחורי התחושות החזקות שלי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|