|
15/5/2003 20:59
|
סאלוש
|
מאת:
|
|
אוקיי, הבנתי, אבל... וגם נימה קצת יותר קונסטרוקטיבית
|
כותרת:
|
חילוקי הדעות הם כאלה: אם הנענוע מפסיק את הבכי, אולי היא רצתה לבכות יותר? איך מתקבל מסר שהבכי הוא טוב, אם מפסיקים אותו פעם אחר פעם?
דרך אגב, מה שאת אומרת שהיא בוכה על אף הנדנוד. זה מזכיר לי, שבהתחלה כשהייתי מאוד פנטית לגבי הנושא, ומישהו נדנד אותה וזה לא מצא חן בעיני, הייתי אומרת לה בלב, תחזיקי מעמד... (יענו - תמשיכי לבכות ואל תתני להם להפריע לך... :)
ועוד משהו קצת יותר קונסטרוקטיבי, במקום סתם להתווכח בדברים שאי אפשר להכריע אותם. לדעתי, כשהילד קצת יותר גדול, די קל לראות אם הוא צריך לבכות, או שההרגעה באמת הטיבה עמו. אם הוא ממש רגוע, מחייך, שליו, פעיל סקרן - כנראה שמה שעשינו היה טוב. אם הוא לא בוכה, אבל גם לא שום דבר מהדברים לעיל - כנראה מה שעשינו (בכי/הרגעה) לא היה טוב. אם הוא נודניק, חסר מנוחה (להבדיל מסתם נמרץ), אלים - כנראה שמה שעשינו לא היה כל כך טוב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|