פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

15/5/2003 16:22 סאלוש מאת: טוב, מודה שקשה לי לקרוא את כל הדברים הללו... (ויש תשובות בפנים למי שכן מעוניינת) כותרת: מאוד קשה לי שכולן חושבות הפוך ממני, ועוד יותר - שזו התעללות וכו'. מקווה שאני לא מתעללת בסתיו שלי. כמו שד"ר לייבוביץ' כתבה פעם, עד שלא נוכל לתרגם אותות חשמליים למחשבות - לעולם לא נדע מה התינוקות חושבים. האם יש להם צורך למצוץ/להיות מנודנדים, ומניעה של הדברים הללו היא התעללות? האם יש להם צורך לבכות, ומניעה של הבכי (ע"י מציצה או נדנוד) היא התעללות? כנראה לעולם לא נדע... מעצמי אני יודעת שהצורך לבכות הוא צורך מאוד חשוב אצלי. וכמו שכתבה כאן מישהי מהאחרונות, יהיה לי הרבה יותר קל כשסתיו תהיה יותר גדולה ואני אדע בוודאות מתי היא בוכה כצורך לבכות ומתי זה בכי כי חסר לה משהו שאני יכולה לתת. עד עכשיו זה די תלוי בניחוש, אם כי ככל שההיכרות עם התינוק מתארכת קל יותר לדעת, לפעמים. בינתיים אני בדעתי שהצורך לבכות חשוב מאוד - ובד"כ סתיו נרדמת בשלווה אחרי כמה דקות בכי. לפני שאגש לתשובות, לאלה שכן מתעניינות. קודם כל, לדעתי יש הבדל עצום בין בכי לבד במיטה, לבין בכי בזרועות אוהבות - אני יודעת את זה מעצמי. אם אני בבעסה ואני סתם בבית לבד, ובוכה - זה רק מדכא יותר. שיא הדיכאון. אבל אם מישהו מקשיב לי (ועדיף גם מחבק) - זה עושה לי כל כך טוב! תוך כמה דקות אני אדם חדש. אני חושבת שזה יסוד האמונה העמוקה שלי בתיאוריה הזו. ויש האומרים: מה כבר יש לתינוק לפרוק? איזה מתחים יש לו? אז לדעתי העולם כל כך מבלבל ומפחיד עבור תינוק, הכל לא צפוי ולא ידוע - שיש לו הרבה מתחים. ואני גם מכירה אנשים רבים כל כך שקשה להם לבכות. הם מנסים (באופן תת מודע כבר) 'להרגע' במקום לבכות. ע"י שוקולד, ע"י קניות, ע"י טלויזיה. ויתכן שזה הרגל מהתינוקות. ולא, אני לא מנסה לחנך את סתיו! וגם אני כמוך זהר, משועבדת לחלוטין ובשמחה לסתיו! כולי לרגליה ולשירותה, ופשוט בעיני זה שירות שאני עושה לה. אותי אישית זה מוציא מדעתי אם מנסים "להרגיע" אותי! אם אורי בטעות שוכח ומנסה לפתור לי את הבעיות בזמן שאני בוכה, או להתווכח איתי על הנכונות של מה שאני אומרת, אני אומרת לו, רגע, תן לי לבכות שלוש דקות ואז נדבר בהגיון. ובינתיים אל תעלב ממה שאני אומרת כי זה רק נראה לי כך כרגע. והוא יודע שאח"כ כל האהבה וההגיון חוזרים אלי. אפילו לפעמים אחרי שאני בוכה כבר אין לי שום ויכוח איתו. עד כדי כך זה יכול לשנות את נקודת המבט. זהו, עד כאן דעתי. ואל תדאגי ד"ר לייבוביץ'! (או אחרות). זה לא ממעיט בעיני את ערכך, או את חיבתי אלייך! כל אחד יכול לראות דברים קצת שונה. ובעיקר בנושא הזה, אני חושבת שחילוקי הדיעות נובעים מהיחס של עצמנו לבכי של עצמנו (אולי? ואולי לא). ורק אחרון, גם אני מניקה ובאהבה עצומה. ועכשיו לשאלה המקורית (רונית? סליחה ששכחתי). למי שכן רוצה לנסות וללכת על התיאוריה הזו. קודם כל את יכולה לנסות לחפש מה כתבתי בזמנו. אולי לפי השם שלי. או לפי השם של סתיו. ובכל זאת אכתוב לך קצת. העיקר הוא לדעתי, שזה לא שחור ולבן. זה לא שאם נתת לו לבכות עשרים דקות ואז נתת מוצץ, לא עשית כלום. עשית - נתת לו 'לפרוק' במשך עשרים דקות, וזה משמעותי. אז אל תהיי קשה עם עצמך ותחשבי ש'נכשלת'. איך התחלתי? בפעם הראשונה שהיא בכתה, וידעתי חד משמעית שהיא לא רעבה - כי היא לא רצתה בכלל להכניס את הפטמה לפה. אז הסתכלתי על השעון (חשוב למדוד... אחרת זה נראה נצח) והחזקתי אותה מולי, הסתכלתי לה בעיניים, היא בכתה, וגם אני... כי היה לי מאוד קשה. ואחרי שמונה דקות (שנראו כנצח קטן) היא פשוט נרגעה, וחייכה אלי בשלווה. שיחקנו קצת, אחרי עשרים דקות היא בכתה שוב קצת, וכך המשכנו - בכי לסירוגין למשך שעה או משהו כזה. ואז בפעם הבאה שהיא בכתה, וכבר עברו שעתיים וחצי (משחזרת מהזכרון... אולי לא מדייקת) אז פרשתי את סימני אי הנוחות כרעב והנקתי אותה, והיא ינקה בכיף. ככה התחלנו. במשך חודשיים (מגיל חודש עד שלושה חודשים) היא בכתה הרבה. שעות. ואז היא התחילה למצוץ אצבע, וזה יותר קל לי עכשיו - כי היא קובעת: אם היא רוצה לבכות היא בוכה. אם היא רוצה למצוץ ולהרדם בלי בכי - נרדמת עם אצבע. ובזמנו, כשהיא היתה בוכה הרבה - מישהי שאלה מה אם בינתיים הוא נהיה רעב. אז היתי עושה הפסקה, מניקה והיא היתה ממשיכה לבכות אח"כ. אז היו לה מרווחים של לפחות שלוש שעות, ולפעמים ארבע חמש ושש, אז החלטתי ששלוש זה מינימלי ואם היא היתה בוכה שעות, הייתי מניקה כל שלוש שעות. וכמובן שעשיתי ניסויים, וראיתי שנדיר מאוד שהיא היתה רעבה לפני שלוש שעות. ואיך אני יודעת אם זה בכי או רעב? כעקרון אני הולכת לפי השעון, אבל לא בקשיחות. אם היא בוכה אחרי שעתיים מהאוכל או פחות, אני מפרשת את זה כרצון לבכות, ונותנת לה לבכות - על הידיים כמובן (בלי נדנוד). אם הבכי הופך לצרחות (שמחשידות לרעב) אני חושדת שזה רעב ונותנת לה לינוק (בד"כ אם זה זמן קצר מסתבר שהיא אכן לא היתה רעבה, אבל לפחות אני נרגעתי :) בד"כ בכי של צורך לבכות הוא יותר בכי שנשמע קיטורי מאשר צרחות. אבל לא תמיד זה היה כך, לפעמים הם היו נשמעים דומה. אם היא בוכה שלוש שעות מהאוכל (אפילו לפני הבכי - כשזה רק קיטור), כמובן מניקה. בלילה - אם מתעוררת ועברו כמה שעות אחרי הארוחה הקודמת - מניקה מיד. אם עברו שעה או שעתיים - שמה לידי במיטה ובד"כ היא נרדמת מיד חזרה (בד"כ ישנה לידי אבל לא במיטה שלי). אם כששמה אותה במיטה שלי לידי, היא בוכה, אני מפרשת כרעב ומניקה. ושמתי לב שסתיו לא בוכה בגלל חיתול, אז זה אצלי נפסל כסיבה. באופן כללי, עם סתיו די קל לי - אם היא משחקת לבד אז קיטור ראשון אני מפרשת כרצון ל'ידיים' (בהנחה שלא אמורה להיות רעבה), וקיטור שני - צורך לבכות. ובד"כ אחרי שבוכה קצת - נרדמת. זהו, אשמח לענות לעוד שאלות. ואפילו אם את רוצה לדבר איתי על זה בטלפון - בכיף - 053-488-491 תשאירי לי הודעה ואחזור. תוכן התגובה: תגובות נוספות 14/5/2003  18:35 תיאור נסיון ראשון - נשברתי אחרי 40 דקות.. - שוב רונית 14/5/2003  18:41 רונית- יש תאוריות שהם מאוד יפות בתאוריה - לירון 14/5/2003  23:24 רוניתי, לסאלוש יש הרבה יותר נסיון ממני. אלמה שלי היא כולה בת חודש. בכל אופן... - אוריתה 15/5/2003  01:52 אני מצטערת, אבל אני כבר לא יכולה להתאפק - ד"ר ליבוביץ 15/5/2003  01:58 ד"ר ליבוביץ' צודקת - יעל זר 15/5/2003  02:02 ושוב אני - ד"ר ליבוביץ 15/5/2003  07:47 חושבת בדיוק כמוך דר' ליבוביץ'. (ל"ת) - מאיה של אופק ומעוף 15/5/2003  07:49 דר' ליבוביץ' - תודה. גם לי התיאוריה הזו מביאה את הסעיף, אבל איכשהו הניסוחים שלך תמיד יותר קולעים ומדויקים. (ל"ת) - רותמית 15/5/2003  08:01 ואני פחדתי שיצעקו עלי...אז הייתי מאוד מאוד עדינה.... (ל"ת) - לירון 15/5/2003  08:03 ד"ר ליבוביץ - לא היכרתי את התיאוריה האמורה, אבל מסכימה איתך במאה אחוז! (ולא נגרע דבר מההערכה אלייך - להיפך..) (ל"ת) - כלבובה 15/5/2003  08:16 לא לגמרי מסכימה עם ד"ר ליבוביץ - אלה 15/5/2003  08:48 דר' לייבוביץ כרגיל תענוג לקרוא את דברייך, והפעם גם תודה רבה - זהר 15/5/2003  09:02 מצטרפת למודות לדר' ליבוביץ - צורית 15/5/2003  09:08 דר ליבוביץ, מעריכה אותך רק יותר (ל"ת) - ענבר 15/5/2003  09:11 דר' ליבוביץ' - וכרגיל מילותייך, חוכמתך, ומקצועיותך מוסיפים לנו ותורמים - הרבה תודה ממני (לא הספקתי בפעם הקודמת) אז הרי לך הרבה רגשי תודה והערכה על הכל - כולל דעתך על ילדים בוכים וסאלטר :-) (ל"ת) - מאיה של איתי 15/5/2003  09:45 ספרים, גישות וראיית עולם - רונית 15/5/2003  09:57 לאלה- אין כל ויכוח בינינו - ד"ר ליבוביץ 15/5/2003  09:57 הידד לד"ר ליבוביץ'!!! - neon 15/5/2003  10:04 ל- neon - ד"ר ליבוביץ 15/5/2003  10:21 סליחה מראש על הטון הבוטה - שרון א. 15/5/2003  10:45 לשרון - גם לי שיטת סולטר לא נראית ולא מתאימה - זהר 15/5/2003  10:53 לד"ר ליבוביץ' - neon 15/5/2003  10:55 אז כנראה שלא הבנתי כלום, ולזהר - אלה 15/5/2003  11:08 אלה, - תמי 15/5/2003  11:13 לאלה - בודאי שתינוק בוכה לנו בידיים - ד"ר ליבוביץ 15/5/2003  11:20 תודה. עכשיו הכל ברור .........בעצם כלום לא ברור. איך אפשר לא לנסות להרגיע את התינוק? נשמע ממש רע (ל"ת) - אלה 15/5/2003  11:23 מצטרפת לאנחת הרווחה - שחר ב 15/5/2003  12:32 לזהר, - שרון א. 15/5/2003  12:38 ד"ר ליבוביץ את נהדרת כרגיל - li 15/5/2003  13:19 הייתי בלי סוף בלבטים האלה... עכשיו מגובה אימא לבת שנה - דובת גריזלי 15/5/2003  13:48 דובת גריזלי! ככה חזרת לפורום בלי להגיד שלום? - שרון א. 15/5/2003  14:03 שרון - ברור, גם בעיניי זה קשה, אין לנו ויכוח. רק דיוק בעובדות. ולדובה - סחתין ואף סחתיקה, יתפוצצו הקנאים. (ל"ת) - זהר 15/5/2003  14:24 כדאי לקרוא את :התינוק יודע" וגם כמה מלים על הפורום - אורלילך 15/5/2003  16:34 לא ברור לי מדוע אני נכנסת לדיון זה. - איריס גוב 15/5/2003  16:55 תינוק לא בוכה - רותי קרני הורוביץ 15/5/2003  17:25 אוף, סוף סוף (תודה ד"ר ליבוביץ) - mirit 15/5/2003  18:07 רותי, אני יודעת שכבר שמעת את זה אלף פעם, - תמי 15/5/2003  19:54 אמנם אין לי עמדה בנושא - ורד 15/5/2003  20:20 אפילו לא על ילדים גדולים? אפילו לא על עצמכן? - סאלוש 15/5/2003  20:33 סאלוש יקרה- אני חושבת שבדיוק להפך - לירון 15/5/2003  20:53 וסתם עוד משהו שנזכרתי בו - ורד 15/5/2003  20:59 אוקיי, הבנתי, אבל... וגם נימה קצת יותר קונסטרוקטיבית - סאלוש 15/5/2003  21:54 לפעמים כשאיתי שלי (בן 4) בוכה - מיכל פ 15/5/2003  22:26 ורד.. - רותמית 15/5/2003  23:05 רונית אם את עדיין פה... - רינת של עידן 15/5/2003  23:43 בנות יקרות... וואו. ניחשתי שהדיון הזה יתפתח למשהו שווה, אבל... וסאלוש, מצטערת על האיחור בתגובה (באורך הגלות) - אוריתה 15/5/2003  23:48 בנות יקרות... וואו. ניחשתי שהדיון הזה יתפתח למשהו שווה, אבל... וסאלוש, מצטערת על האיחור בתגובה (באורך הגלות) - אוריתה 16/5/2003  00:16 עכשיו שראיתי מה כתבה ד"ר ליבוביץ לאלה, אני חושבת... - אוריתה 16/5/2003  00:18 טוב נו אז אולי גם אני אביע את דעתי... - שרי 16/5/2003  00:22 שרי, לא בלבלת בכלל, להיפך! מיצית את מה שרציתי לומר באלגנטיות... (ל"ת) - אוריתה 16/5/2003  01:01 קראתי בעיון רב את כל דבריכן (מאד מאד ארוך) - ד"ר ליבוביץ 16/5/2003  01:09 רציתי לענות רק מחר... - סאלוש 16/5/2003  01:22 קשה לפעמים להפריד עובדות ופרשנות - סאלוש 16/5/2003  07:44 לסאלוש - דיון על הבכי, - עינת מ 16/5/2003  08:52 איני מכירה את המחקר על דמעות וקטרטיזול (וניסיתי לחפש אותו, אך ללא הצלחה), אך תינוקות קטנים בוכים בכלל ללא דמעות - ד"ר ליבוביץ 16/5/2003  09:30 עכשיו זה הרבה יותר ברור, - מיכל פ 16/5/2003  09:46 גם אני מבינה יותר.. - עינת מ 16/5/2003  10:14 ד"ר ליבוביץ, נתת לי חומר למחשבה! וגם רוצה להוקיר - אוריתה 16/5/2003  10:57 קודם כל תודה ענקית לד"ר ליבוביץ - בשמת 16/5/2003  12:19 תודה לכולכן, שהצלחנו לעבור דיון כל כך רגיש - ד"ר ליבוביץ 16/5/2003  12:51 וואו. לא תיארתי לעצמי שזה יתפתח כל כך מהר.. - רונית 16/5/2003  13:18 איזה דיון!!! נאמרו כאן כ"כ הרבה דברים חכמים - נשים מדהימות. - ליאתיתי 16/5/2003  14:11 ועוד משהו קטן לגבי סאלוש וחריפות התגובות - תמי 16/5/2003  14:53 כמה חבל שהפורום הזה כל כך דיסקרטי.. - רונית 16/5/2003  17:14 אני מזמינה אתכן לדיון שלי על השבט, קשור ולא קשור אבל עדיף כדיון נםרד. כיף איתכן! (ל"ת) - רונית 16/5/2003  19:26 נהדר שדנו בנושא המדהים הזה... - סאלוש 16/5/2003  22:28 היי סאלוש, - עינת מ 16/5/2003  22:47 תודה עינת - סאלוש 17/5/2003  00:07 ההצנסותדי ארוכת השנים עם העניין הזה - מסקנות אישיות בלבד - חמוטל 17/5/2003  00:13 ההתנסות די ארוכת השנים עם העניין הזה - מסקנות אישיות בלבד - חמוטל 17/5/2003  10:42 וואו, איזה דיון - mirit 17/5/2003  10:53 וואללה דיון פיצוצי ומשובח מהסוג שלשמו התכנסנו - זהר 17/5/2003  11:42 סאלוש, בקשר למה שאמרת (וגם משהו לגבי הרגעת התינוק) - אוריתה 17/5/2003  13:40 מקסים כתבתן. - סאלוש 17/5/2003  14:28 סאלוש, אם יכולתי טכנית להראות לך את השורה הכחולה - רותי קרני הורוביץ 17/5/2003  17:20 סאלוש, "לבסוף מוצאים אהבה" באמת ספר מדהים את ג'ון גריי אני לא מכירה... - אוריתה 18/5/2003  17:04 והנה שוב חזרתי לדיון הזה. סאלוש ואוריתה, מודה אני עדיין לא מבינה על מה אתן מדברות. - איריס גוב 18/5/2003  17:17 רותי, ברור! - איריס גוב 19/5/2003  16:34 אוריתה, רותי, איריס - סאלוש 19/5/2003  16:35 דרך אגב רותי - - סאלוש 21/5/2003  01:41 סליחה על העכוב שיתמשך גם הערב (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 24/5/2003  02:08 איריס, לא לא לא. וההוכחה לאמיתות דבריי היא שאין שום דוגמה שמוכיחה אותם (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 27/5/2003  22:24 נו, זה ההבדל בינינו בתפיסת החסד - רותי קרני הורוביץ 28/5/2003  00:25 או-אה, רותי... - סאלוש 28/5/2003  16:47 אחותי, אני לא איתך וגם משהו על הפורום - קצת ארוך - דניאלה 31/5/2003  01:36 סאלוש, אנא מקדי. אופו לארגן מחדש את הנוף? (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 6/6/2003  23:58 סליחה רותי, - סאלוש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש