|
22/5/2003 09:35
|
לימ
|
מאת:
|
|
ואני מרגישה שאני לא עומדת בקצב שלו...
|
כותרת:
|
אתמול כשחזרנו מהגינה הרגשתי שאולי אני מאכזבת אותו, בגינה הייתה אמא שהשתוללה עם ביתה על הדשא ויהל הצטרף אליהן.
כשאנחנו ביחד אני מדברת אתו המון וזה כיף במיוחד עכשיו כשהוא מתחיל לדבר, ונהנה לגלגל בפיו את ההברות החדשות שהוא שומע. אני מאוד נהנת לבנות ארמונות, לשחק בקוביות .... אני ממש חווה את ילדותי מחדש ולפעמים צוחקים עליי שאני קונה משחקים בשבילי.
אבל את יהל זה מספק לזמן קצר מאוד ומייד הוא קופץ ורץ ואני.. פשוט לא עומדת בקצב, אני לא מסוגלת להענות לאתגרים שלו אחרי רבע שעה של ריצה ללא הפסקה וטיפוס על כל המיתקנים אני פשוט מעולפת.
עם אבא הוא כמובן משתולל המון והקשר שלהם מצויין. ואני מרגישה קצת מאחור, אף פעם לא הייתי טיפוס ספורטיבי ועכשיו אני מנסה כל כך רוצה להשתלב, אבל הגוף בוגד.
מוכר לכן? אשמח לכל עצה
תודה לימור
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|