דנדוש, גם אני בחורה שקטה. אני מוצאת את עצמי שותקת המון, ובאופן מודע נותנת לשתיקות שלי להתמשך בחלק מהמקרים. לפעמים כן ולפעמים לא. יש רגעים שבהם אני מרגישה שזה מאוד מתבקש להמליל, ואז אני מתאמצת. מתאמצת בחמש הדקות הראשונות, ומפסיקה להתאמץ- זה משתלט עלי באופן טבעי. מסכימה שפשוט צריך ללכת על מה שמרגיש לך נכון, ואם את מרגישה שזה חסר- תעשי פה ושם מאמץ כך שבחלק מהזמן תמלילי לו קצת.
לימ, הילדים שלנו אוהבים אותנו כמו שאנחנו. ואנחנו בני אדם, יש ביננו הבדלים, מה יותר לגיטימי מזה? עם אבא משתוללים בריצה וגלגולים, ועם אמא משחקים במיליון משחקים שעות, וכל אחד מהם נפלא בזכות עצמו והתנהגותו.
יש אמהות שמדברות בלי הרף עם ילדיהן, יש שקטות, יש רצות ומתגלגלות ויש המסתכלות מהצד בהערצה, יש המקריאות מליוני סיפורים ויש הבונות מגדל מקוביות 20 פעם ב10 דקות, ויש ויש ויש... וזה היופי שבעולם שלנו (כן, יש יופי בעולם שלנו), אנחנו אינדיבידואלים, אנחנו שונים זה מזה. אל תצטערי על מה שהאופי שלך לא מאפשר לך לעשות איתו (על אחת כמה וכמה אם הוא מקבל את זה ממקור אחר). היי את, תאמיני לי, זה מספיק טוב בשבילו.
ואנג'ל- את עוד פה? מה, את יולדת לנו? וואו! שיהיה נפלא!!!
תמי.
|
תוכן התגובה:
|