גם אני הייתי ילדה לא חברותית ואת כישוריי החברתיים שיכללתי רק בחטיבת הביניים. מנסיוני, כישורים חברתיים הם תכונה נרכשת. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך, היא עד כמה זה מפריע לך. אין מה לעשות, כדי להכיר חברים חדשים צריך לעבור את כל טירונות הקשקשת. אני מנחשת שגם עם בעלך לא התחתנת בפעם הראשנה בה נפגשתם. אז יש כאלו שזה פורץ מהם באופן טבעי ויכולת ההסתגלות שלהם מהירה ויש כאלו שלוקח אצלם קצת יותר זמן וגם לא מעט מצבים מאולצים. אני מרגישה שיש לי חברים במינון הנחוץ לי וזה מספק אותי. לגבי הילדה, אולי הנחתי בטעות שכשתרצה- תוכל לעשות זאת בעצמה ומסתבר שטעיתי.
בקיצור, תתגברי על הבושה, תשתתפי בשיחות נשים קלילות ומשם תיצרי קשרים עם מי שנראת לך. אני חושבת שכולנו חיות חברותיות שמחפשות חברה. בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|