|
27/3/2003 11:47
|
שרי
|
מאת:
|
|
לבכות בידיים של אבא זה לא לנטוש...
|
כותרת:
|
גם כשילד בוכה בידיים של אבא זה לא סוף העולם - כי הוא לא לבד במיטה אלא בזרועותיו של אבא. אני חושבת שמה שאיריס אמרה לגבי נתינת המקום לאבא הוא מאוד חשוב. אני לא יודעת אם זו הסיבה אבל למרות העובדה שמאז ותממיד רק אני קמתי בלילות הרי שבשאר הזמן נעם תמיד היה שם - מחליף, רוחץ, מאכיל וכו' ואצלנו כל שלוש הילדות חולות על אבא.... הילה אפילו רצה אליו לפעמים בבכי אפילו כשאני בסביבה... צריך גם לבדוק (שוב קצת בהמשך לאיריס) האם אין כאן איזו מניפלוציה שלנו האמהות - הרי זה ליטוף אדיר לאגו שהם זקוקים לנו כל כך ואף אחד אחר לא יכול להחליף אותנו.. לא??? אולי יש כאן גם קטע של שליטה והזדקקות לנו שקשה לנו לוותר עליו???
בכל מקרה בהצלחה...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|