להוריד ציפיות. טיפול בתינוק בן שנה וחצי בכל זאת דבר מעייף. ללכת לעבודה בשלוש וחצי לא פשוט אחרי יום שבו חוץ מלטפל בילד גם מנקים ומסדרים. אין מה לעשות, יש אנשים שבשבילם להוריד כלים או לטאטא נראה נורא קשה. לא אומרת שזה נחמד, אלא שזה המצב. אני לא מאמינה בריבים על הדברים האלה, אלא רק בהידברות רציונלית, שכוללת תיאום ציפיות משני הצדדים. "אני אצפה לפחות, ואתה תעשה קצת יותר. ניפגש באמצע". מתוך אמירה והבנה שזאת מעמסה עליו, שהוא נושא בנטל לא קל, ובכל זאת, ישנם דברים שצריכים להיעשות בבית על ידי שניכם מתוך שיתוף פעולה. בטח שלא להיות רס"ר- הכי גרוע! (גם יש דברים שמפריעים לבן זוג אחד ולא לשני. למשל בלגן או לכלוך לא מפריעים לכולם, יש אנשים שחיים איתם בסבבה!.)
|
תוכן התגובה:
|