או שמיהרתי לקרוא או שבעלי לא עושה כלום בבית?
אולי האופציה השלישית היא, שבתור אמא שנשארה בבית מספר שנים, אני יודעת מה כרוך בלהשאר בבית? אז הפעוט ישן שעתיים, הזמן הזה רץ מהר כשמנצלים את הזמן להכנת ארוחה להורה ולילד, לישיבה נעימה בשירותים ללא הפרעה וכן, גם למנוחה מכל מה שכרוך בבילוי עם פעוט בבית ובגינה. אם היה לי עם מי לדבר, גם הייתי מחייגת...
אם בעלי היה מחשבן לי כמה שעות אני "בתפקיד" וכמה שעות אני נחה.....אני רק יכולה לתאר איך הייתי מרגישה. בהחלט ניצלתי את הזמן הזה לשתות קפה. בהחלט נחתי בזמן הזה, למעלה מכך - כדי לשמור את הבית בבלאגאן סביר גם צריך לעבוד לא מעט, הרי הרצפה לא מספרת כמה מיץ נשפך עליה, הקיר לא מספר כמה פעמים שפשפת עם ספוג הפלא, אז יש כלים בכיור - זה לא אומר שלא שטפו כלים כל היום......אז יש צעצועים מפוזרים בכל הבית, הם לא יספרו שחצי שעה קודם הם היו מסודרים במקום, אישית אני מטאטאה פעמיים ביום ועדיין יש מה לטאטא.
אני נותנת לבעלה (ולבעלי, ולהורים בבית בכלל) את אותו קרדיט שאני מצפה לו בעצמי ואני רוצה להבהיר, הייתי כל היום עם הילדים בבית, ועדיין לקחנו מנקה. לא לשכוח גם שבעלה עובד לילות! אחרי משמרת מלאה בבית עם ילד, שזו עבודה לא קלה. גם היא עובדת קשה, לא נפתח בתחרות למי יותר קשה - לשניהם לא קל,
מן הסתם כל אחד יודע לספר על הקושי האישי שלו, אני מתקשה מאוד להאמין שניתן לתפקד עד 3 בבית שבו לא עושים שום דבר, יום אחרי יום.......טכנית קשה מאוד לביצוע. אז כשאני עייפה ומתוסכלת, אני רואה בעיקר מה לא נעשה, זה לא אומר שלא נעשה דבר.
|
תוכן התגובה:
|