אם אפשר היה לנהל איתו שיחה עניינית כמו שהצעת, היא בטח כבר היתה עושה את זה ופותרת את הבעייה. אבל מהכתוב ברור שאין ככ עם מי לדבר בצד השני. יש אנשים כאלה, יש מערכות יחסים כאלה, ויש גם תקופות כאלה בזוגיות. אז הדיון הלך בכוון אחר, של מציאת פתרון פרקטי, כמו שהצעת את בעצמך- בדמות העוזרת, ונסיון להוריד ממנה חלק מהכעס (מוצדק ככל שיהיה) כדי להקל על היומיום. לא ברור לי מה את ככ מתעצבנת, אלא אם היה נדמה לך לרגע שאת חיה בעולם מושלם, ובוקר אחד גילית שאת לא. לא רגילה ממך לפיוז כזה קצר. הכל בסדר איתך?? (שאלה רצינית אגב, בלי ציניות).
|
תוכן התגובה:
|