ואם מדברים על עוזרת, שכיום התשלום הסמלי עבורה הוא 40 שקלים חדשים לשעת עבודה. על כך מוסיפים את הנסיעות. אין עוזרת (לפחות לא מנסיוני) שמוכנה לבוא לפחות מארבע שעות עבודה. אולי שלוש, אבל זה מעט מדי. על כך, בואי נוסיף דמי הבראה וחופשה (אפילו אם את משלמת "שחור" ולא מדווח, הן יודעות לדרוש את זה בשעת הצורך.), ואם ממש התעקשת, דמי ביטוח לאומי. פלוס, לשמירה על יחסים טובים, מתנה קטנה פה ושם.
אז בחישוב קטן וזניח, פעמיים בשבוע יגיע לכאלף חמש מאות שקלים, אולי מעט פחות. פעם בשבוע בהתאם.
עכשיו, בואי תאמרי לי איך להוציא כזה סכום על מותרות כאשר אין להכרח? ולא רק על חוגים מדובר. לא צריך להתלות על המילה, אלא לראות את זה במבט רחב ומפוקח יותר. אז לצאת בהצהרות על בריאות נפשית של מישהי, כאילו שעוזרת היא הטיפול האולטימטיבי לכל נפש חולה (לא בכוונתי אל פותחת ההודעה), על חשבון מי ומה זה יבוא? לא לכולם יש את הפריוילגיה. אלא אם כן, לעבוד יותר שעות כדי לממן את העוזרת וכן הלאה...
|
תוכן התגובה:
|