פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/7/2010 17:08 נטע מאת: אהבתי את מה שכתבתן, אבל הלוואי שיכולתי ליישם כותרת: גם אני במחצית הראשונה של שנות השלושים, ועד שנולד הילד השני טרפתי את החיים. ולא במובן של סקס, סמים ורוקנרול, אלא להספיק לעשות את כל מה שרציתי. דברים שבאו מעמקי הלב, לא כדי לעמוד בציפיות החברתיות. היה לי דרייב לדברים מסויימים והלכתי עם זה עד הסוף, גם כשהיה קשה. לעזוב את הארץ לכמה שנים, לעשות דוקטורט במוסד סופר-יוקרתי, למצוא עבודה טובה, לעשות תוך כדי ילדים, להיות אמא ואישה לתפארת, אבל גם לטפח את עצמי פיזית ונפשית. מושלמת? לא, אבל שאפתי להכי קרוב לזה. אז אני יכולה לחייך בנחת ולסמן וי על שהעזתי להגשים את הדברים שרציתי. אבל עכשיו מה? עכשיו דברים שבוערים בי אינם אפשריים או אינם רצויים. זאת שנת ההתפקחות שלי. רוצה לחיות כמו שאני מרגישה מבפנים: צעירה, חיונית, סוערת. שגרת חיים היא ברוכה ונעימה, כתבתן. זה נכון, אבל אין בה את המרכיב של הריגוש. אני שואלת את עצמי מדי פעם, כמו שנכתב פה - אולי אני צריכה לייצר ריגושים בעצמי? אבל מה זה בדיוק אומר? אמבטיה מפנקת? מסאז'? חופשה עם הבן-זוג? עם חברה טובה? סקס טוב? זה לא מספק אותי עכשיו. לפני איזה זמן נתקלתי במקרה באהבת נעורים בלתי ממומשת. הוא היה אז רווק והיה ברור שהוא רק מחכה לאיזה איתות ממני. ברור שלא עשיתי עם זה כלום כי אני בן-אדם מוסרי, אני לא רוצה לפגוע במשפחה שלי וגם ברור לי שבשביל גחמה ריגושית לא שווה לי להרוס את כל מה שבניתי. אבל להגיד שלא הייתי מתה לעשות את זה? שקר וכזב! אז בעולם אחר, בזמן אחר, אולי. נשמע ילדותי? קצת. אבל זה מה שאני מרגישה. שתם פרק בחיים ולא יחזור. שאני מתגעגעת לזה ושעצוב לי שעכשיו אני בעולם של המבוגרים. מאסר עולם מרצון. תוכן התגובה: תגובות נוספות 13/7/2010  11:00 רק רוצה להגיד לך - myalinea 13/7/2010  11:52 תראי את שרק 4 ותביני את החיים.... (ל"ת) - h 13/7/2010  12:34 נטע - חותמת על כל מילה שלך, אמנם אני עדיין לא מיושבת מבחינה מקצועית, אך מבחינה אישית ומשפחתית אני מהרהרת רבות באופן דומה למה שביטאת (ל"ת) - א. 13/7/2010  14:14 הילדים גדלו (קטנה בת ,10 גדול בן 24) ואני חוגגת - בת חמישים 13/7/2010  14:42 "tell me i'll never have to be out there again!..." - דפלול 13/7/2010  15:07 אני גם לא חושבת שגיל חמישים הוא מדכא, או שאין קושי בהתאהבויות נעורים. - נטע 13/7/2010  15:18 זה כל כך אישי - דפלול 13/7/2010  16:13 נטע, ככל שאנחנו מתבגרות - אנחנו צריכות לייצר את ההתרגשויות עבור עצמנו - נעמי 13/7/2010  16:43 מסכימה מאוד עם דפלול ונעמי - מהורהרת בת 31 13/7/2010  17:28 ענין של תפיסת עולם - אבל לדעתי אלה החיים האמיתיים - מהורהרת 13/7/2010  18:23 לא בטוחה שכולן מרגישות אותו דבר וגם אם כן - אז מה? - איריס ש' 13/7/2010  19:07 רוצה להוסיף ואולי להסביר יותר מדויק למה אני מתכוונת - איריס ש' 13/7/2010  19:07 יש כאלה - myalinea 13/7/2010  20:05 עוד כמה מילים - נטע 13/7/2010  21:01 אולי עוף מוזר, אבל אני מרגישה הפוך - אפי 13/7/2010  22:24 פעם קראו לזה משבר גיל הארבעים - סאלי תדמור 14/7/2010  00:39 את לא לבד - מתרגשת 14/7/2010  09:06 ממשיכה להזדהות - א. 14/7/2010  10:53 כיוון נוסף למחשבה - איריס ש' 14/7/2010  11:10 מכירה את התחושות שאת מתארת - מילכי 14/7/2010  11:33 חייבת לספר ... - מהורהרת 14/7/2010  11:54 מעניין לקרוא איך הדיון מתפתח - נטע 14/7/2010  13:25 עדיין בחו"ל - כבר לא מתרגשת - רק מתבאסת 14/7/2010  13:37 מה זאת אומרת "פעם קראו לזה" - סיגלית 14/7/2010  14:18 ל(כבר לא...) מתרגשת - נטע 14/7/2010  15:34 זה קיים לדעתי אצל כולנו - אמאל'ה3 14/7/2010  16:01 מעניין אבל למה הצורך בריגוש מתבטא דווקא ברצון לרומן? - איריס ש' 14/7/2010  16:06 סיגלית - ה"פעם" מתייחס רק לגיל - סאלי תדמור 14/7/2010  16:43 more more more - kvar lo mitrageshet 14/7/2010  16:51 איריס ש' הוצאת לי את המילים - ליאה 14/7/2010  21:39 הדיון הזה לא מדבר על משבר או על מהות החיים ומשמעותם אלא על הריגוש שברומן עם גבר אחר - רונה 14/7/2010  22:20 תשובות - נטע 14/7/2010  23:15 דיון מרתק! ולגבי הדברים האחרונים שלך, נטע - שחר 15/7/2010  00:08 שחר יקרה - נטע 15/7/2010  09:12 וואו שחר - מילכי 15/7/2010  09:50 אני חושבת שעכשיו הדברים באמת ממוקדים יותר יותר - איריס ש' 15/7/2010  10:17 לאיריס - נטע 15/7/2010  12:19 איריס ש' ,כתבת כ"כ יפה - אמאל'ה3 15/7/2010  14:47 רונה - מה את באה להגיד, חוץ מזה שלך הכל סבבה? (ל"ת) - שואלת ולא כדי להתנגח 15/7/2010  15:53 שוב מסבירה :-( - רונה 15/7/2010  16:18 מילכי, סקרנת אותי! :-) תשלחי לי מייל אם בא לך (ל"ת) - שחר 15/7/2010  17:03 ואני מצטרפת למחמאות איריס ש. כתבת מאוד יפה ודי תארת את תחושותיי ב תשובותיך (ל"ת) - רונה 15/7/2010  23:18 מזדהה לחלוטין עם רונה - לי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש