אתן מדברות על צורך בריגושים כמשהו כללי אבל למעשה מתמקדות ברומן - לא בשינוי מקצועי, רגשי, חברתי, תחביבי, רוחני. אולי זה מצריך מחשבה. ובלי קשר - האם אין כאן קטע של לקחת את בני הזוג כמובנים מאליהם? בתור מי שהכירה את בן זוגה אחרי הרבה שנות רווקות לא תמיד מאושרת, ואחרי שכבר חששתי שזה לא יקרה אף פעם, עדיין, אחרי לא מעט שנים ביחד, נראה לי פלא גדול שיש לי בן זוג נהדר אוהב ואהוב וילדים מקסימים (שזה לא אומר שהם לא מטריפים אותי לעיתים קרובות). הריגוש שבקשר עם מישהו אחר נראה לי כ"כ חסר חשיבות לעומת המשמעות של בן הזוג והילדים, הקרבה הרגשית והאהבה, השיתוף, היכולת לחלוק כל חוויה עם מישהו שמבין, שאכפת לו. המגבלה הכי גדולה מבחינתי על חופש וריגושים הוא המחויבות האינטנסיבית לילדים, ושום רומן לא יפתור אותי מזה....
|
תוכן התגובה:
|