|
14/7/2010 21:39
|
רונה
|
מאת:
|
|
הדיון הזה לא מדבר על משבר או על מהות החיים ומשמעותם אלא על הריגוש שברומן עם גבר אחר
|
כותרת:
|
ולי באופן אישי זה די מפריע ה"בלבול" הזה בין שני הדברים הללו. אני עם בנזוגי 12 שנה ובחיים אפילו לא פינטזתי על גבר אחר. אוהבת אותו, ככה, כמו שהוא הרבה יותר ממה שאוכל לתאר. מבחינתי אין אחר מלבדו.
ועדיין יש לי גבר אהוב, שלושה ילדים מעלפים , קריירה משובחת, הכנסה נפלאה ואני כל הזמן בדרייב לשינוי. גם האיש איתי בדרייב הזה כי שנינו רוצים יותר מהחיים אבל!!!ביחד.
ואכן נשאלת השאלה - עבודה בית ילדים עבודה בית ילדים ...אלה החיים? אז בימים טובים אני אחייך ואגיד ישר "כן" ובימים רעים אני אסנן קללה של כושילירברברברבק למה לעזאזל עשיתי את זה.. ואלך לישון ואקום שוב מחייכת.
יש לי המון פנטזיות על חיים בהודו בלי לעבוד, מעבר לרמת הגולן או ברלין או השם יודע מה תלוי באיזה יום תשאלו אותי אבל הכל רק עם האישלי צמוד צמוד חזק חזק.
רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|