הילדים הם כמובן קבועים. אבל מי אמר שהעבודה צריכה להיות קבועה "לעולם"? בכלל, משהו בתיאור שלך את הקריירה נשמע לי קצת כאילו שאת רואה את המקצוע כפי שהוא נתפס מבחוץ, כלומר איך הוא "נחשב", ולא איך הוא באמת. דיברת על זה שזה "מכובד", אבל מה עם מאתגר, מרתק, מפתיע?? ולא רק פעם-פעמיים בשנה בכנסים, אלא על בסיס יומיומי. העבודה תופסת לנו חלק כל כך נכבד מהחיים, שאם שם יש תחושה של שחיקה או שיעמום, זה כמובן משפיע מיד על כל השאר.
אני בת 39 ולפני ארבע שנים החלטתי על הסבה מקצועית. כתוצאה מזה אני כיום "צעירה" במקצוע חדש, ומאוד מספק. נכון שהייתי צריכה לוותר על הנוחות שבוותק ובתחום שהיכרתי היטב, אבל מצד שני התרעננתי לגמרי, לקחתי סוג של סיכון, וזה באמת ממלא אותי וסגר את כל הפינות של השיעמום. אז אם הבנתי נכון את באקדמיה, ואני מניחה שאת לא רוצה לעזוב, אבל דווקא בגמישות של השעות האקדמיות את יכולה להתחיל איזה פרוייקט נוסף בתחום שמעניין אותך, שלא קשור לאקדמיה, שיתן לך ריגוש נפשי מסוג אחר. אני ממליצה בחום!
|
תוכן התגובה:
|