שזה השלב שבו כל מה שהיה מאוד קשה להשגה, כבר הושג. התכלית שהיתה בעצם שרידה - להתבסס כלכלית, להתחתן - הושג. ועכשיו נשאלת השאלה הגדולה: מה עוד? מה עוד יש בחיים?
היום לא כל כך קשה לחלק מהאנשים להשיג את הביסוס הכלכלי, את מה שנדרש כדי לשרוד - ואז יכולים לחוות את הדבר הזה, סוג של משבר אולי, בגיל מוקדם יותר.
אני מכירה את מה שאת מדברת עליו. בתור מישהי מאוד מחוברת לרגשות שלה, אני חווה את כל הסוגים כמעט, כולל גם את הרצון העמום הזה... לעוד משהו... למשהו אחר...
וזה לא שמה שיש לא טוב. הוא טוב. אבל... מה עוד...
אני אוהבת להקשיב לכל מה שעולה. לא לדחוק הצידה דבר. לא לזלזל בתחושות שלנו. מצד שני, זה לא אומר שהרצון שעולה על פני השטח הוא זה שיביא את הסיפוק. השיטה שבה אני עובדת עם כל מיני תחושות עמומות כאלה היא התמקדות. שלוקח קצת השקעה ללמוד אותה, אבל אז אפשר להיות בקשר ולהקשיב לדברים כאלה. זה טוב לא רק לכיבוי שריפות (כמוך - אני לא בכיבוי שריפות במצב הנוכחי בחיי), אלא גם לחשיבה עמוקה ומעניינת על הדברים הבסיסיים האלה. ויש גם הפתעות. לפעמים משיכה לדבר כזה כמו רומן יכולה דווקא, אם מקשיבים לה ועובדים איתה, להוביל אותך למשיכה אחרת שיש לך, משהו יותר ישים. או להפתעה אחרת.
בהצלחה :)
|
תוכן התגובה:
|