כל ענין הנישואין הוא עדיין תמוא בעיניי,אני אומנם לא בוגדת ,כנראה שלצורך שימור הקן המשפחתי לעולם לא אעשה זאת, אבל מסוגלת להבין שלהיות עם גבר אחד כל החיים מכבה איזשהו "אש". אצלי זה בא ב"גלים" בלי קשר למה שקורה בחיים . אבל כמו שנאמר ,היה עוצמתי דווקא לאחר לידת הילד הראשון. היום בילד השלישי, אני כבר כנראה בהשלמה עם המצב. גם עם הגיל (38) אני כבר מבינה שאני לא בדיוק אותה מסובבת ראשים שהייתי,יש יופי בסיסי אבל זה "בחורה נאה" ולא "פצצת על". את החיזוקים אני משתדלת לשאוב מתוכי ולא ממוקרות חיצוניים. לא תמיד הולך, מנסה לראות את חצי הכוס המלאה.
|
תוכן התגובה:
|