" ללא שם להפעם" את פשוט אשה מדהימה! אני לא מכירה המון נשים שהגבר שלהם יכול לדבר איתם בצורה כ"כ פשוטה על דבר כ"כ כואב, ועוד להתחזק ממך!
אז באמת ממני - אני פשוט מעריצה אותך. אני בטוחה שאילו הייתי במקומך הייתי מתנהגת בצורה הרבה פחות מתחשבת.
לענייננו- נראה לי שאחרי לידת הילד ואחרי מות אדם קרוב, אנו זקוקים לאוזן קשבת. כל אדם, גם גבר , לפעמים זקוק לאוזן הזאת.
אני אישית אחרי מות אימי הייתי לפעמים מתחילה לבכות באמצע הלילה ומעירה את בעלי, כי הרגשתי שאם לא אקבל את התמיכה וההקשבה המינימלית שלו , אשתגע.
מה שנראה לי שהוא פשוט היה זקוק לאוזן קשבת.
אף אחד לא מושלם. גם לא בעלך. לדעתי - אחרי שהיא העניקה לו את האוזן הקשבת הזו , הוא פשוט הרגיש צורך להעניק לה "אהבה" בתמורה (נשיקה על הלחי, בתור תודה). לא הייתי קוראת לזו אהבה. אם הוא מגדיר את היחס ביניהם בתור אהבה , נראה לי מדברייך שזו טעות. אלה קשרים של נתינה ונתינה. היא אישה - ומה שיכול להתפתח ברור .
מה עושים? אין לי מושג. בתור התחלה נראה לי ברור שצריך להבהיר לבעלך שאין כאן אהבה. גברים נוטים לפרש מערכת יחסים פשוטה של נתינה כאהבה. ותפקידך פה להוריד את זה מהראש שלו. נראה לי שבמצב כזה כדאי להיות כמה שיותר ביחד ולא לתת למחשבות שליליות של בעלך על ההיא להכנס לראשו. לפעמים בכך מתבטאת העזרה של האשה. לבלות כמה שיותר יחד. להתקשר אליו כמה שיותר לעבודה. לברר מה הוא עושה . להכנס יותר לתמונה. תני לו את ההרגשה שאת איתו ואת עוזרת לו לצאת מזה. במילים אחרות לדעתי , דווקא בתקופה הזאת את צריכה "להחזיק אותו קצר", להראות לו שיש לו משהי שמשגיחה עליו ושומרת שלא יעשה טעויות.
האשה עליה דיברת לדעתי ממש לא בסדר. היא יודעת מן הסתם שבעלך נשוי עם ילד, והיא חושבת רק על עצמה. וואי - אני שונאת נשים כאלה!!!
|
תוכן התגובה:
|