לנבגדת היקרה, כשקראתי את הודעתך הראשונה הרגשתי גם אני יחד איתך כאילו תקעו לי חרב בבטן. אני מסכימה איתך-נעשה פה מעשה של בגידה, למרות שהוא לא שכב איתה או אפילו קרוב לזה. אפשר לקרוא לזה בגידה רגשית, והיא לא פחות כואבת, כי כמו שאמרת-היא מערערת את האמון והבטחון, לא פחות מבגידה פיזית, ואולי אפילו יותר. כי הרי ישנם המקרים שבהם הבעל בא ואומר שהוא "שכב עם מישהי אבל זה חסר משמעות כי הוא לא מרגיש כלפיה כלום" וזה אמור לנחם את אשתו שזה היה רק משהו פיזי נטול רגשות-כי ידוע לכל שרגשות זה הדבר האמיתי, והאקט הוא רק "טכני"(כביכול). אני מסכימה מאד עם מי שכתבה פה בכעס על בעלך שפעל מתוך אגואיזם וחוסר התחשבות באופן הווידוי שלו כלפייך. הדבר שחסר פה לבעלך(וחסר לצערי לרבים מבני מינו), באופן הצגת הסיטואציה הוא מה שאפשר לקרוא "תחכום רגשי"-איך להציג נושא כאוב בלי להכאיב מעבר למינימום ההכרחי. מרגיז שהוא בחר להגיד לך שהוא "אוהב" מישהי אחרת, בו בזמן שהוא מצהיר על אהבתו כלפייך. הרי הוא לא "אוהב" אותה כמו שהוא אוהב אותך. אם הוא היה יותר מתחשב במה שזה יעשה לך(לשמוע על זה) הוא היה משתמש במילה שתבטא יותר במדוייק את הרגש המופחת שלו כלפיה,לעומת הרגש שלו כלפייך. הרי בסופו של דבר איתך הוא רוצה לחיות-ולא איתה. למשל- הוא היה יכול להגיד שיש מישהי בעבודה שתמכה בו ברגעים קשים ושהוא קצת נקשר אליה, וככה לשמר את ההיררכיה שאת עדיין מס' 1 בסולם הרגשות שלו. אבל זה כבר שייך לעבר שאי אפשר לשנות, ועדיף להסתכל קדימה על ההתמודדות שעומדת בפניכם. מאחר ואת נשמעת לי אדם שקול עם הרגליים על הקרקע,יחד עם הכאב והכעס המוצדקים, לא לפעול רק "מהבטן" אלא גם מהראש, כי אחרת זו עלולה להיות "חרב פיפיות" בהמשך בתהליך שיקום הקשר. זה אמנם לא מנחם אבל מכניס לפרופורציה ופרספקטיבה-תנסי להגיד לעצמך שמדובר במצב שבו בעלך חיפש אוזן קשבת במצב של מצוקה, ולא במצב שבו הוא חיפש אהבה או התפתה להידלק על מישהי. נשמע מדברייך שאת לא רוצה לפרק את החבילה ביניכם בגלל העניין הזה, אבל את לא יודעת איך להביע את הכעס שלך כלפיו בצורה שתהיה "חכמה". שמצד אחד לא יחשוב שזה נסלח ככה בקלות, ומצד שני את לא רוצה להחמיר את הנתק שנוצר ביניכם בחודשים האחרונים. אני חושבת שנקיטת מיני אמצעי הענשה ונקמה לא יביאו תועלת לאף אחד מכם. אלא אם את מרגישה שאת ממש לא מסוגלת לסבול את נוכחותו בבית, אני חושבת שהרחקה שלו, גם אם זמנית, אל מחוץ למיטה שלכם או מחוץ לבית, עלולה רק להחמיר את הנתק ולהאריך את משך ריפוי הפצעים. אין ספק שבעלך יצטרך להבין שהדרך חזרה לליבך רצופה במאמץ ובעבודה קשה מצידו. העובדה שהוא התוודה מרצונו החופשי לא צריכה להפחית מחומרת המעשה ולהפוך אותו ל"בסדר", ואותך שמתחילה/ממשיכה לכעוס, ל"לא בסדר". נשמע מהתאורים שלך שיש לכם בסיס טוב לזוגיות ואני בטוחה שעם תמיכה מקצועית מתאימה תצליחו לשקם את הקשר ביניכם ואפילו להוציא ממנו משהו יותר טוב ויותר מחוזק. כשלב ביניים לדעתי חשוב מאד שגם את תקבלי תמיכה וייעוץ מקצועי, אולי אפילו שווה שהוא ילך פעם בשבוע לבד ותלכו עוד פעם בשבוע ביחד. ואולי אפילו גם לך שווה ללכת לבד למספר פגישות כדי להתארגן על המחשבות והרגשות שלך. שולחת לך הרבה כוח להתמודד ולחזור אל האופטימיות.
|
תוכן התגובה:
|