7/12/2001 00:10
|
אפרת
|
מאת:
|
את לא לבד
|
כותרת:
|
אני חודשיים אחרי לידה בעלי עובד בכוחות הביטחון לכן בגלל המצב הוא לא הרבה בבית וכשהוא כבר פה הוא ישן או כמובן רואה טלוויזיה.
השבוע הוא עבד בלילה וביום הוא ישן אז לא היה לי רגע אחד לעצמי, אתמול היה לי יום של משבר כל היום בכיתי וכשהוא התעורר הוצאתי הכל ללא מריבות והוא התנצל ואמר לי שהרגש והחיבור לילדה אצלי הוא בהרבה יותר עמוק שהוא היה רוצה להרגיש גם ככה, אבל אצלו זה שונה.
הכעס אצלי נובע מקנאה אני מקנאה בו שהוא ישן טוב שהוא יוצא מהבית פוגש אנשים שהחיים אצלו ממשיכים כמו שהיו.
הבילוי והבריחה לפגישת אנשים אצלי היא פה בפורום איך שהילדה נרדמת אני מתלבטת מה לעשות קודם לישון או להציץ מפורום. אני שמחה שיש לי שותפות לכל התקופה המתסכלת הזאת. ורק כאן אני לא מרגישה את הבדידות.
אין לי איך לנחם אותך בואי נקווה שהמצב רק השתפר ואנחנו נתחזק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|