פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

10/12/2001 06:44 רותי קרני הורוביץ מאת: זוגות מתפרקים ביחידים כותרת: נדמה לי שאם לא מטילים על הזוגיות מלכתחילה שק נוצץ מדי של ציפיות בנוסח בית ברבי, ורואים שבן הזוג אינו הפתרון לכל התחלואים ("מחכה לו - שיבוא ויציל אותה, מכל המכשפות והשדים..."), ניתן אולי שלא להתאכזב עד חוסר תקנה תחת מצב הלחץ של הורות חדשה. נצד שני, ייתכן שאבקת הקסמים המחזיקה את קן וברבי דווקא עשויה מהחומר הזהוב של טינקרבל. איני מצליחה לשכוח את הדודה שבזמנו המתיקה באזניי: "ובעלי - מעולם לא ידע שאני משתמשת בליג'יניה" (סבון אינטימי כחלחל, הוותיק מסוגו) - אמרה וכוכבים (יכולתי להישבע, ממש) בעיניה כאילו חשפה בעיני את הסוד המתוק ביותר - תמצית הבושם הנדירה, המופקת בעולם האגדות מפרח לב הזהב. בושם שהצליח לשאת כנראה את חיי הנישואין שלהם על כנפיים במשך כארבעים שנה באותו הזמן. אשליות, בעצם אין מותר בהן האחת על האחרת. עכשיו, בשבוע השלושים וארבע להריון, עם עובר במצג עכוז, ושינה טרופה של ארבע שעות ברצף מקסימום עד התעוררות בבעתה מבעיטונת קטנה אי שם בתקרת האגן שלי, הגיע עמו צרור חדש של אבקות מסתחררות. משק כנפי הסטטיסטיקה מתכתי מאי-פעם. הסיכויים שתסתובב, העצות המעשיות הרבות, הפעלתנות לכאורה שבה אני יכולה להעסיק את עצמי, ובטח הנאה דורש שלי בעניינים כמו דמיון מודרך שלכאורה נולדו כדי להתלבש ככפפת תחרים שחורה על יד המקרה שזה עניינו. בשבת חטפתי מקלחת צוננין מאמא על שישבתי עם בני בחיקי, מעולפת מיותר מדי קציצות עוף, ועם העיתון החלול למבטי בשניה, והעברנו דחקות על הבטן. הוא היה רוצה שכל העניין הזה יחוסל. אם לא בבטן - אז בחוץ, וכמה שיותר מהר לסגור עניין. התמימות הזו שבה הוא מודה שממש אינו מעוניין בעוד חיים שלמים לידו, נושבת על פני,נעימה ומלטפת באותנטיות המלאה שלה, כרוח ים. וגם אני, לכשעצמי, נזכרת בזוועת הלידה וההורות הפרטית שלי, ומתחלחלת, ולא ברעד. אני קוראת את דבריה הנבונים, הנהדרים של ענת ב. ופשוט יודעת שאותו בורג, של תובנה, המאפשר להמשיך וללכת הלאה, עם התיק השחור הקטן או בלעדיו, חסר בראשי. זה, בשילוב הפתיל הקצר שלי, הופך את האימהות שלי לסיזיפית ומתמשכת. קטנונית אך לא חסרת זוהר. בקיצור, הדחקות, הבטן ואמא שלי התנגשו חזיתית. "איך את מצפה ממנו להתנהג ליצור שאת אמורה להביא באהבה לעולם, אם את נותנת לו לגיטימציה כזו עוד לפני הלידה", אמרה כשהיא בוהה בי מחייכת לזפטה הקטנה שהכניס לבטן בתגובה על מעיכתה הקלה אותו, או שמא היתה זו בעיטה עוברית קטנה. הזכרתי לאמא שלפעמים כשהילד כבר בחוץ בא לנו להרוג אותו או למיצער להרביץ לו כהוגן, אך נניח לשבת מפאת הכובד שממילא מוטל בכרסה. ואני תוהה בימים האחרונים על רגשותיי, שאינם מה שאם צריכה להרגיש כלפי מה שהיא נושאת ברחמה, ושמכל החמלה והעיטוף לכאורה האמורים להיות שם גדל וצומח דווקא רגש חלול ככל שמשתמע ממה שיכולה רוח האדם לחוש כשהיא חורצת דין רודף. ולא שרגשותיי מטרידים אותי יתר על המידה. מטריד אותי מהלך העניינים הצפוי למי שעוברה נשאר בעכוז. נאה אני ממליצה על השיטות, אלף ואחת מהן, שנועדו לברוניות מינכהאוזן של הביצה, המוכנות למשוף בציצית ראשן, וכבר אני שומעת אותן נושפות בערפי, ממתינות לראותי הולכת בדרך הלבנים הצהובות לכאורה של המעשה. לא שזה מיוחד כל-כך ומקנה לי איזשהן זכויות, אך עבורי לעשות הוא הרחק מעבר לעונש. אפילו כשאני שוטפת כלים, לבי נקרע על כי אני שוטפת כלים. כל עבודה שאני עושה היא כפולה ומכופלת, וכרוכה בידיעה שאני עושה אותה, מה שגורם לי סבל רב. ולא שאין שחרור. אחרי אי אלו אגלי זעה, אנדורפינים ועוד כמה כימיקלים, אני מניחה, אני חווה בהחלט את הטעם הרענן של נמרצות בעת תליית המגבת, לאחר מעשה החיים בחברת הפלמוליב, כשידי מלאות סיפוק וריח בלתי נסבל. מוקדש בעדנה למי שתמיד בא לפגוש אותי בדפים שעברו חלפו. תוכן התגובה: תגובות נוספות 6/12/2001  22:21 ליבי ליבי איתך, אני כל כך מכירה את הרגשת היאוש וכעס - מאמוש 6/12/2001  22:40 טוב שאת משתפת... - ענת ג. 6/12/2001  22:52 פתרון משברים - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 6/12/2001  23:24 כאילו שהדברים יצאו מפי... - לא מזדהה הפעם 7/12/2001  00:10 את לא לבד - אפרת 7/12/2001  15:55 למי שפתחה את ההודעה ולכל מי שמרגישות כמוה, - ענת ג. 7/12/2001  17:33 ענת ג.- אני בעד קבוצת תמיכה, אם תקום, count me in. ל"ת. - נתי 7/12/2001  17:33 to Anat G - Efrat_L 7/12/2001  18:11 אני גרה בראשל"צ ואשמח להפגש עם בנות באזור ראשון-רחובות-נס-ציונה (שרית) - בייב 7/12/2001  18:32 למי שגרה בראש"לצ רחובות והסביבה אני מוכנה לארגן אצלי - יהודית 7/12/2001  19:17 ככה היה אצלי בפעם הראשונה. - שולחת חיבוק 7/12/2001  19:31 רק להעיר את תשומת הלב שכאבים עלולים להיגרם כתוצאה מדלקת מבוא העריה - רותי קרני הורוביץ 7/12/2001  19:35 אני בהרצליה, צריכה ללדת בעוד חודשיים וממש אשמח להצטרף (לת) - מאמוש 7/12/2001  20:50 שמחתי לקרוא את מה שכתבתן... - זאת שחייבת לשתף 8/12/2001  10:14 אני מבינה בדיוק על מה מדברים פה - Adi 8/12/2001  13:17 לא רוצה לדכא,אבל זה לא עובר כל-כך מהר- - עוד מיואשת 8/12/2001  14:17 התשוקה שהלכה לאיבוד - רותי קרני הורוביץ 8/12/2001  15:17 לרותי, בקשר לקבוצות המפגש - ענת ג. 8/12/2001  20:14 אם יש לוח כזה ב'באופן טבעי' - עלולה להיות כפילות מיותרת, אלא אם - רותי קרני הורוביץ 8/12/2001  21:27 רעיון להתארגנות - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 8/12/2001  22:33 יש התארגנות כזו בפורום "להיות הורים" בתפוז - דיאנה 8/12/2001  22:35 אשמח להשתתף בקבוצה שכזו, אני מתל אביב - אמא של איה 8/12/2001  23:08 גם אני הייתי מצטרפת אם היתה קבוצה ברעננה - nyt 9/12/2001  10:33 אני חושבת שזה נכון, עניין הקנאה, ושזה דו-כיווני - ענת ב 9/12/2001  11:34 כתמיד ­ כמעט ­ מסכימה עם ענת ומוסיפה - Adi 9/12/2001  17:16 עדי- כתבת את זה ממש יפה..ונוגע(לת) - אמא של איה 9/12/2001  20:43 אחרי הלידה פתאום הבנתי איך זוגות מתפרקים - צפונית 10/12/2001  10:09 רותי, בגין אותם פנינים הנשלות מאוחר - העכבר שלי מדפדף לפחות 5 אחורה... - ריש 10/12/2001  13:17 ועכשיו שאלה פרקטית- - עוד מיואשת 10/12/2001  15:02 לא יודעת על תכשיר או חנות - ענת ב 10/12/2001  15:20 הטבע ואני - האשה שהפכה לאם 10/12/2001  22:06 רותי יקרה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 10/12/2001  23:49 רותי רותי... - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 11/12/2001  01:17 תודה - רותי קרני הורוביץ 11/12/2001  14:46 רותי יקרה, - דיאנה 13/12/2001  09:19 עוד - רותי קרני הורוביץ 13/12/2001  12:25 לרותי מלכת הדמיון המודרך - דיאנה 13/12/2001  22:51 על מיומנויות שיורדות לטמיון, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 14/12/2001  10:28 נמר של ניר - רותי קרני הורוביץ 15/12/2001  10:01 רוצה מאד, רק תדריכי אותי איך - דיאנה 16/12/2001  12:42 דיאנה יקרה, אני סומכת עליך - רותי קרני הורוביץ 3/10/2008  15:36 נמחק - לולה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש