פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

14/12/2001 10:28 רותי קרני הורוביץ מאת: נמר של ניר כותרת: קרלוס קסטנדה אמר פעם שהוא ימות, בגלל טיפשותו. למי שאינו מכיר את ספריו של קסטנדה - רק ברמז - טיפש הוא לא. לעניות דעתי קסטנדה היה אחד מחוקרי הענק שקמו מאז ומעולם בתחום מחוזותיה של הנפש. גיאוגרף מחונן שיצא למסעות, ממרחיקי הלכת שידעה האנושות, או שלפחות הונצחו על-ידי המילה הכתובה. כל אחד והמוות שלו. עבורי, ניתוח קיסרי הוא מוות שניתן למניעה. אני יודעת, כקסטנדה, ולהבדיל עשרות מונים, שאם אנותח, זה יהיה בגלל הטיפשות שלי. הטיפשות יכולה להיות העובדה שבמקום לחפש עכשיו את הצוות הרפואי המיומן בלידות עכוז בקצה תבל עדיין לא עשיתי זאת, או אולי בחיפוש המשפטן הנכון שיוכל לגייס עבורי צו מניעה בבית-משפט. שכן ככל שנוקפות השעות, מתבהרת בי ההכרה שתוצאות הלידה הרצויות לי נוגדות את אלו שרצויות כנראה לכל אורגניזם אחר עלי אדמות. ישבתי עם רופא, והתחלתי לגלגל את הרעיון. אמרתי לו שמבחינתי, העובר יכול לצאת גם בשלושה חלקים או יותר. צחוק קצר ועצבני על חוסר הטעם שבדבריי הבהיר לי שאיני עוברת מסך. הוא לא ממש האמין. 'כן, אבל אם חייבים במקרה של הסיבוך מסוג זה וזה'. ניסיתי להסביר שהמקרה היחיד בו אהיה מעוניינת בפרוצדורה הוא במקרה של סכנה ברורה ומיידית לחיי בלבד. נדמה היה לי, שוב, שמילותיי מובנות, אך שבזמן אמת הן היו בגדר זכרון רחוק שלא מפריע למאן דהוא לשפוך פולידין על בטני. נדמה שאיש אינו מוכן להסכין לרעיון שלי, ששלמות גופי חשובה לי הרבה יותר מחיי העובר. נדמה שהבעלות על חיית המחמד של העתיד שמסתתרת בבטני הופקעה מרשותי עוד בטרם חשבתי בתמימותי כי היא שייכת לי. נשים קוראות ללדת וזכות הבחירה על גופה הן סיסמאות יפהפיות כל עוד מדובר בהתקדמות בצעדי צב קטוע רגליים לעבר מטרות כמו אי חיתוך יזום של הפרינאום. אך כשמדובר באחת רותי מכאן ועכשיו עם השטויות שלה, זה כבר יותר מדי. ולמה? איש לא עצר בי כשחתמתי על טופס ניתוח האף שבדיעה צלולה הורדתי בו שמינית מעצם האף שלי לטימיון. מה בעצם ההבדל? הריון מכיל את חיית המחמד של העתיד, ובחתיכת עצם האף שלי כנראה שהאנושות ראתה פחות פוטנציאל חמוד לעתיד ורוד יותר. עד לרגע זה לא ידעתי כלל כי הכלבלב, או כל סמל מחמדי אחר, אינו אלא המפלצת הפשיסטית המקדמת את עתידנו כ-השלם את החסר - אוּבֵר אָלֵס. האבסורד הוא שתמיד יש דרך אחרת, והמבחן האמיתי הוא ביכולת להיות גלוי עיניים כלפיה בזמן אמת. מי האיש החפץ חיים אוהב ימים - לראות טוב. ועוד קטנה, והפעם דווקא מצד ישו 'מי שעינו טובה - כל גופו יאור'. אפילו אם עובר נתקע עם הכתפיים- ישנו התמרון ע"ש גסקין, ואם בכיפוף הראש - התמרון ע"ש אני לא יודעת של כיוון הלסת בעזרת אצבע שמחדירים לפיו וכן הלאה. השאלה היא מיהו המיילד גלוי העיניים, שלא 'יבין' פתאום שאין דרך אחרת. כדברי הקוסם הרשע באלדין: חייב למצוא את 'היהלום הבלתי מלוטש' שיסכים לרדת למערה ולהביא את מנורת הקסמים? דיאנה יקרה שלי, תודה על מאמצך הכן, ועל הגמישות שגילית להכיל את הסתירה בתשובתך. אצלנו, סנדלרי הדמיון המודרך, מתנשא שריר רציני ביותר כנגד זה של ההוראה לכל בניה של מציאות חלופית. גם עוצמתה של התמונה ההופכית, שהיא היא בעצם אינה אלא אותו 'שריר' ידועה לנו עד קצהה. לתקן את הנעליים של אחרים - הרי זה אפשרי ובגדר חובה, מבלי לפגוע ביחפנותנו. את יכולה לסייע לי, אם את רוצה. לעצמי, איני יכולה לעזור. כפי שכבר אמרתי כאן בהזדמנויות אחרות, אם הגעתי לאיפשהו, הרי שזה לא בזכות תכונות תרומיות של אישיותי, אלא להיפך. בזכות הפחד שמתנוסס על מצחי ושהוא אולי הבולט מבין תכונותיי (כך, לפחות, הודיעה לי בזמנו ה'מדריכה' טובת הלב ב'קייטנת אוספנסקי' בזמנו), בזכות הפינוק ושנאת העבודה, בזכות הקטנוניות וחוסר היכולת להשלים, ובזכות הזכרון הנקמני וחוסר הסוציאליות שהתברכתי בהן. לגבי האנושות, ובוודאי לדידי מבחינת מה שניתן לי לזהות בי, אינני אלא נמר של ניר. טובה'לה, כן, כן, כן. תוכן התגובה: תגובות נוספות 6/12/2001  22:21 ליבי ליבי איתך, אני כל כך מכירה את הרגשת היאוש וכעס - מאמוש 6/12/2001  22:40 טוב שאת משתפת... - ענת ג. 6/12/2001  22:52 פתרון משברים - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 6/12/2001  23:24 כאילו שהדברים יצאו מפי... - לא מזדהה הפעם 7/12/2001  00:10 את לא לבד - אפרת 7/12/2001  15:55 למי שפתחה את ההודעה ולכל מי שמרגישות כמוה, - ענת ג. 7/12/2001  17:33 ענת ג.- אני בעד קבוצת תמיכה, אם תקום, count me in. ל"ת. - נתי 7/12/2001  17:33 to Anat G - Efrat_L 7/12/2001  18:11 אני גרה בראשל"צ ואשמח להפגש עם בנות באזור ראשון-רחובות-נס-ציונה (שרית) - בייב 7/12/2001  18:32 למי שגרה בראש"לצ רחובות והסביבה אני מוכנה לארגן אצלי - יהודית 7/12/2001  19:17 ככה היה אצלי בפעם הראשונה. - שולחת חיבוק 7/12/2001  19:31 רק להעיר את תשומת הלב שכאבים עלולים להיגרם כתוצאה מדלקת מבוא העריה - רותי קרני הורוביץ 7/12/2001  19:35 אני בהרצליה, צריכה ללדת בעוד חודשיים וממש אשמח להצטרף (לת) - מאמוש 7/12/2001  20:50 שמחתי לקרוא את מה שכתבתן... - זאת שחייבת לשתף 8/12/2001  10:14 אני מבינה בדיוק על מה מדברים פה - Adi 8/12/2001  13:17 לא רוצה לדכא,אבל זה לא עובר כל-כך מהר- - עוד מיואשת 8/12/2001  14:17 התשוקה שהלכה לאיבוד - רותי קרני הורוביץ 8/12/2001  15:17 לרותי, בקשר לקבוצות המפגש - ענת ג. 8/12/2001  20:14 אם יש לוח כזה ב'באופן טבעי' - עלולה להיות כפילות מיותרת, אלא אם - רותי קרני הורוביץ 8/12/2001  21:27 רעיון להתארגנות - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 8/12/2001  22:33 יש התארגנות כזו בפורום "להיות הורים" בתפוז - דיאנה 8/12/2001  22:35 אשמח להשתתף בקבוצה שכזו, אני מתל אביב - אמא של איה 8/12/2001  23:08 גם אני הייתי מצטרפת אם היתה קבוצה ברעננה - nyt 9/12/2001  10:33 אני חושבת שזה נכון, עניין הקנאה, ושזה דו-כיווני - ענת ב 9/12/2001  11:34 כתמיד ­ כמעט ­ מסכימה עם ענת ומוסיפה - Adi 9/12/2001  17:16 עדי- כתבת את זה ממש יפה..ונוגע(לת) - אמא של איה 9/12/2001  20:43 אחרי הלידה פתאום הבנתי איך זוגות מתפרקים - צפונית 10/12/2001  06:44 זוגות מתפרקים ביחידים - רותי קרני הורוביץ 10/12/2001  10:09 רותי, בגין אותם פנינים הנשלות מאוחר - העכבר שלי מדפדף לפחות 5 אחורה... - ריש 10/12/2001  13:17 ועכשיו שאלה פרקטית- - עוד מיואשת 10/12/2001  15:02 לא יודעת על תכשיר או חנות - ענת ב 10/12/2001  15:20 הטבע ואני - האשה שהפכה לאם 10/12/2001  22:06 רותי יקרה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 10/12/2001  23:49 רותי רותי... - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 11/12/2001  01:17 תודה - רותי קרני הורוביץ 11/12/2001  14:46 רותי יקרה, - דיאנה 13/12/2001  09:19 עוד - רותי קרני הורוביץ 13/12/2001  12:25 לרותי מלכת הדמיון המודרך - דיאנה 13/12/2001  22:51 על מיומנויות שיורדות לטמיון, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 15/12/2001  10:01 רוצה מאד, רק תדריכי אותי איך - דיאנה 16/12/2001  12:42 דיאנה יקרה, אני סומכת עליך - רותי קרני הורוביץ 3/10/2008  15:36 נמחק - לולה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש