פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
8/4/2005 13:00 אירנה מאת:
ויתור על "אני העצמי" ועל אגוצנטריות הכל כך טבעית שהיתה לנו לפני שילדנו כותרת:
לותר על עצמי, להיות שייכת 100% לייצור קטן ולהסתובב צמודה אליה יום ולילה, לפחד להשתעל, כדי שלא תקום מהשינה, לפחד ללכת לעשות פיפי כשהיא ערה, כדי שחס וחלילה לא תתחיל לבכות באמצע הזרם, ללכת לישון יחד איתה ל-40 דקות ולקום, יחד איתה כמובן, להסתפק בארוחה אחת ביום, לשאוב את עודפי החלב שכל הזמן ממלאים את השד, בזמן שהיא ישנה יותר מ-4 שעות, גורמים לבחילות וכאבים. אין יותר "אני עצמי". יש מסירות של 100% , האם זה יגמר מתישהו? כשתלך לבית ספר? לצבא? לאוניברסיטה?
זאת אימהות.
צריך ללמוד לשרוד , לחיות עם זה, לא לאבד את השפיות שאולי נותר ממנה קצת. דיכאון אחרי לידה - מי אמר שהוא פוגע רק ב-5% מהנשים? לא ראיתי את ה-95% הנותרות רוקדות ושרות משמחה, יוצאות לבלות עם נעלי עקב וממשיכות בחיי היום-יום שהיו להן קודם. הלו, איפה אתן, הגיבורות?

מה שמרגיע (ואני התחלתי לראות את זה אחרי כשנה ) זה שככל שאני נתתי לעצמי - כך גם קיבלתי בחזרה מאוחר יותר. בינתיים אין לך כל כך ברירה, אלא להמשיך להיות הקנגורו הגדול של הקנגורו הקטן.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
8/4/2005  11:04 וכל מה שאני רוצה - אורנה*
8/4/2005  11:09 ומהנקודה הזאת בדיוק - אמא3
8/4/2005  11:20 מאד מזדהה - איילת ש.
8/4/2005  11:21 לא יכולתי לכתוב את זה יותר טוב - אוהו
8/4/2005  11:27 אני חסרת מלים לחלוטין... - ליאתה
8/4/2005  11:28 ורציתי גם לומר ש.. - לולי2
8/4/2005  11:36 אגודת הציירים באצבע - רותי קרני הורוביץ
8/4/2005  11:48 מי את?????? - טלי תקומי
8/4/2005  11:59 לא מבינה ולא מזדהה - עוד אחת
8/4/2005  12:12 יקרה, - ליאורקה
8/4/2005  12:24 קחי נשימה עמוקה - זה עובר. - ניה
8/4/2005  12:35 צימררת אותי ... - ורד שלשחר (מתוך אקווריום מקביל)
8/4/2005  12:36 שמדפיסה לך כאן ביד אחת.... - אופירה
8/4/2005  12:45 מזדהה - האפרתית
8/4/2005  12:48 זה המקום לצמוח ממנו - שקד
8/4/2005  13:18 מילה ל"עוד אחת" - אירנה
8/4/2005  16:50 החיים ביקום המקביל - שירין
8/4/2005  17:22 רק שולחת חיבוק גדול כרגע כל מה שיש לי לתת (ל"ת) - דליה
8/4/2005  17:43 חותמת בצער על המילים, אבל חייבת להוסיף הערב קצרה על אותנטיות אפרופו רותי - ורד
8/4/2005  18:10 אוף, אין לי זמן לכתוב ואני אחזור אבל.. ליבי כואב. כתבת כל כך עצוב..איך יכול להיות ככה?? (ל"ת) - רונה
8/4/2005  18:10 אוף, אין לי זמן לכתוב ואני אחזור אבל.. ליבי כואב. כתבת כל כך עצוב..איך יכול להיות ככה?? (ל"ת) - רונה
8/4/2005  18:11 בנות יקרות - אני אסירת תודה לכן על המילים המעודדות והחמות כל-כך (ל"ת) - אחת משלכן
8/4/2005  18:45 ורד, אני מאוד אוהבת את מה שכתבת (ל"ת) - אמא3
8/4/2005  20:33 המלצה - ענת2
8/4/2005  21:12 אני בעיקר נפעמת מהאסתטיזציה המופלאה של מה שכולנו למדנו להכיר ולכאוב - נועה
8/4/2005  23:19 יקירה... וגם רותי. - שרי
9/4/2005  00:04 I could have been there - Um_Netah
9/4/2005  03:06 מדהים - הגר
9/4/2005  08:31 תגובה לאחת משלכן וגם על אגודת הציירים בפה וברגל - ענבלי
9/4/2005  10:25 אחת משלנו יקרה, - ורד ג.
9/4/2005  13:31 גרמת לי לבכות - נעה
9/4/2005  22:04 "חולצות מסריחות - תחליפי כל שעתיים. אוכל - לא נורא, כשלא אוכלים מרזים ואחרי לידה זה רק טוב. לאט לאט אני בטוחה שתלמדי להכין לעצמך אוכל פשוט שלא דורש שעות עבודה במטבח. שעות שינה - תמיד אמרתי שישנתי מספיק לפני שבני נולד" (ל"ת) - ענבלי - את בטוחה שזה מה שיש לך להגיד?!!
9/4/2005  22:08 סופרוומן, סופרמן, הקינה, הקנוניה והקנון - רותי קרני הורוביץ
9/4/2005  22:29 אולי את כאן מעבר לדלת? - אורנה*
10/4/2005  00:12 איזה דה ז'ה וו. אוף - roniti
10/4/2005  00:16 וורד - roniti
10/4/2005  07:31 יקרה, - טין טין
10/4/2005  12:41 אפשר עוד? - עוד אחת מכאן


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש