 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 9/4/2005 22:08 | רותי קרני הורוביץ | מאת: |
| סופרוומן, סופרמן, הקינה, הקנוניה והקנון | כותרת: | |
|
סופרוומן שאת נתבעת להיות בידי האדם הסביר, היא זוגתו של סופרמן, ובמידה טראגין שותפה לגורלו האפי. כן, סופרמן המנוח שהיה משותק מצווארו ומטה. והמשיך לחיות עוד זמן רב. בזכות אמידותו הכלכלית, אופשרו לו טיפולים יקרים, והאו אף 'טייל' ברחבי העולם, 'כתב' באמצעות תכנת מכשב מיוחדת, וכאילו חי חיים מלאים, טראגיים. יש במקצוע האימהי, רב הניואנסים, ועתיר הידע הבינתחומי, משהו מן השיתוק. המטבח והחלון אותם מטבחלון, אך היקום בו את צפה בתוכם מקביל, זר, אחר באופן טוטאלי. שונה. מצחיקה השפה החמודה שלנו. איך לומדים? שונים (מלשון משננים) לכאורה את אותו הדבר, ובכל זאת כשרוצים להצביע על אלמנט חדש, טוענים שהוא שונה, אך אם קוראים את המילה כפועל, הרי שמדובר ב'חוזר'. אימהות היא מקצוע סיעודי. איני יודעת מהם תווי הנפש של הבוחרים במקצועות הסיעודיים, אך הם אינם נחלתן של כל הנשים שילדו עצמן לתוך היקום המקביל של אימהות. ומה קורה כשהפציינט והאחות הסיעודית בעצמה שרויים ביקום המקביל, בדלת אמות של הבדידות לכאורה, שהיא הזירה המסוכנת ביותר, בה מבוצעות במדויק פקודות האב הגדול. ועוד איזה אב. אל נקמות. הזעם שאת טועה לחשוב שהוא שלך. אני חושבת שכשהילדים גדלים הם צורבים את הוריהם, בחומצת הבגידה שבגדו בהם. יאללה, עדיפה האימהות המתועשת,נדמה. ורד יא אינטליגנטית. תודה שהזכרת לי את הכתםהעיוור שלי. מדברת בזכות הסבל, כמועיל לחברה - איך יכולתי? זה בדיוק הקו הדק עליו אני מנסה לנאום. איך שגם השוליים הם חלק מהסטטיסטיקה והחיילים-הסטטיסטים המכהנים שם בתפקידיהם, מרימים תרומה שווה לזו של אלו הקונפורמיסטים, להצגה החייבת או שלא להמשך. אשכרה תודה. זה הבור שלי, ואני מה זה בקלות נהיית הצרצר משורר הדלות, ומאדירה את תפקידו, בזכות התעסקותו בשירה בקנון. איך שר ארקדיכדוכין? שיא ממוצע. |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 8/4/2005 11:04 | וכל מה שאני רוצה - אורנה* |  |
| 8/4/2005 11:09 | ומהנקודה הזאת בדיוק - אמא3 | |
| 8/4/2005 11:20 | מאד מזדהה - איילת ש. | |
| 8/4/2005 11:21 | לא יכולתי לכתוב את זה יותר טוב - אוהו | |
| 8/4/2005 11:27 | אני חסרת מלים לחלוטין... - ליאתה | |
| 8/4/2005 11:28 | ורציתי גם לומר ש.. - לולי2 | |
| 8/4/2005 11:36 | אגודת הציירים באצבע - רותי קרני הורוביץ | |
| 8/4/2005 11:48 | מי את?????? - טלי תקומי | |
| 8/4/2005 11:59 | לא מבינה ולא מזדהה - עוד אחת | |
| 8/4/2005 12:12 | יקרה, - ליאורקה | |
| 8/4/2005 12:24 | קחי נשימה עמוקה - זה עובר. - ניה | |
| 8/4/2005 12:35 | צימררת אותי ... - ורד שלשחר (מתוך אקווריום מקביל) | |
| 8/4/2005 12:36 | שמדפיסה לך כאן ביד אחת.... - אופירה | |
| 8/4/2005 12:45 | מזדהה - האפרתית | |
| 8/4/2005 12:48 | זה המקום לצמוח ממנו - שקד | |
| 8/4/2005 13:00 | ויתור על "אני העצמי" ועל אגוצנטריות הכל כך טבעית שהיתה לנו לפני שילדנו - אירנה | |
| 8/4/2005 13:18 | מילה ל"עוד אחת" - אירנה | |
| 8/4/2005 16:50 | החיים ביקום המקביל - שירין | |
| 8/4/2005 17:22 | רק שולחת חיבוק גדול כרגע כל מה שיש לי לתת (ל"ת) - דליה | |
| 8/4/2005 17:43 | חותמת בצער על המילים, אבל חייבת להוסיף הערב קצרה על אותנטיות אפרופו רותי - ורד | |
| 8/4/2005 18:10 | אוף, אין לי זמן לכתוב ואני אחזור אבל.. ליבי כואב. כתבת כל כך עצוב..איך יכול להיות ככה?? (ל"ת) - רונה | |
| 8/4/2005 18:10 | אוף, אין לי זמן לכתוב ואני אחזור אבל.. ליבי כואב. כתבת כל כך עצוב..איך יכול להיות ככה?? (ל"ת) - רונה | |
| 8/4/2005 18:11 | בנות יקרות - אני אסירת תודה לכן על המילים המעודדות והחמות כל-כך (ל"ת) - אחת משלכן | |
| 8/4/2005 18:45 | ורד, אני מאוד אוהבת את מה שכתבת (ל"ת) - אמא3 | |
| 8/4/2005 20:33 | המלצה - ענת2 | |
| 8/4/2005 21:12 | אני בעיקר נפעמת מהאסתטיזציה המופלאה של מה שכולנו למדנו להכיר ולכאוב - נועה | |
| 8/4/2005 23:19 | יקירה... וגם רותי. - שרי | |
| 9/4/2005 00:04 | I could have been there - Um_Netah | |
| 9/4/2005 03:06 | מדהים - הגר | |
| 9/4/2005 08:31 | תגובה לאחת משלכן וגם על אגודת הציירים בפה וברגל - ענבלי | |
| 9/4/2005 10:25 | אחת משלנו יקרה, - ורד ג. | |
| 9/4/2005 13:31 | גרמת לי לבכות - נעה | |
| 9/4/2005 22:29 | אולי את כאן מעבר לדלת? - אורנה* | |
| 10/4/2005 00:12 | איזה דה ז'ה וו. אוף - roniti | |
| 10/4/2005 00:16 | וורד - roniti | |
| 10/4/2005 07:31 | יקרה, - טין טין | |
| 10/4/2005 12:41 | אפשר עוד? - עוד אחת מכאן | |