17/6/2009 21:14
|
רונה
|
מאת:
|
אוריתה !!
|
כותרת:
|
יקרה מה שכתבת מאוד נגע לליבי וריגש אותי....אני מעריצה ומעריכה אותך על יכולת ההכלה וההבנה שלך... איך ככה הגעת אחרי שנים שלא היית פה וישר התיישבת לי בפינה חמימה בלב....כיף. תישארי.
בנוגע לדיון עצמו.
אין לי את זה וזה לא בגלל שאני לא רוצה אלא לא יכולה. אני מול ההודעות האלה נעלמת דום . ישר מתפרצת ממני הילדה הדחויה שהייתי מול אימי וקשה לי לקבל ולהכיל. אני ישר רוצה לבכות ולרקוע ברגליים ואני יודעת שזה לא נכון להרגיש כך אבל ככה אני.
לפותחת ההודעה - מאחלת לך ולבנך שתצליחו למצוא את ערוץ התקשורת הנכון לשניכם כדי שתצליחו להתגבר על הקושי והכאב שלכם.
רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|