פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

24/12/2008 13:08 ריש מאת: זהירות ארוך :) כותרת: את הבעיות הלא מאובחנות של הדור שלנו יכולים כיום לאבחן - וכן יש ילדים שיש להם בעיות גרפו-מוטוריות (פתירות ע"י איתור מוקדם ועבודה קשה במשך כמה שנים טובות!), יש בעיות ויסות (שמפריעות לילד ברמה תפקודית שלא באשמתו! וכן גם לילד בעל אינטיליגנציה תינקה / גבוהה זה יכול לקרות...) יש בעיות קשב שהן פתירות (אם ע"י התאמת סביבה / תזונה ואם ע"י טיפול תרופתי לאחן אבחון). ילד שמאבחנים אותו בזמן ונותנים לו מענה יכול להצליח למרות הקשיים שעומדים בדרכו. אני יכולה להדגים את הנושא בבעיות מוטוריקה עדינה של גמד הבית, שהתגלו רק כי התעקשתי שמשהו לא תקין (ולא רק כי הילד "שונא" לצייר). שנתיים וחצי של טיפול בריפו בעיסוק, רכיבה טיפולית ושחיה לבעיה קטנטונת כמעט בלתי מורגשת (עוד פחות מורגשת כי הילד ברוך כשרונות אחרים שמיסכו את הבעיה וסינוורו את הצוות החינוכי שפגש אותו עד כדי כך שחשבו שהבעיה העיקרית של הילד היא בראש של אמא שלו). נכנס לכיתה א', בשל מאוד, עם אחיזת עפרון יציבה ותקינה, עם שפע ניסיון בהתארגנות לפני ביצוע משימות בכיתה, עם בטחון עצמי ועם כל היכולות האחרות שהיו תקינות+ מאז ומעולם. לפני המעבר שלחתי במייל את הדו"ח האחרון של המרפאה בעיסוק שלו, מתוך רצון לשותפות ושקיפות מלאה. כיתה א' עוברת (מבחינה לימודית) בדילוגים קלילים ובלתי מורגשים. לפעמים אני חושבת שזה יותר קל מיום בגן (שם היתה לו התמודדות עם יצירה שהוא פחות אהב ופחות הרגיש בה נוח). ומה היה קורה אם הוא לא היה מטופל? אני לא צריכה להסתכל רחוק, יש את אבא שלו, בחור מוכשר לכל הדעות, יש האומרים מבריק, שסובל מדיסגרפיה קשה, מאחיזת עיפרון לא תקינה, הרגלי עבודה קלוקלים מאוד, כתיבה לא יעילה (כותב אותיות בניגוד לכיוון הטבעי של הכתיבה) - עד כדי כך שכולנו מברכים על קיומו של הלאפטופ (אחרת לא היו מבינים מה הוא כותב רוב הזמן). יש גם את בני הדודים של הגמד, שלושה שכבר טופלו בריפוי בעיסוק (בחלק מהמקרים מאוחר מידי!) עם בעיות דומות, כשכיתה א' עבורם היתה סיוט ולא כי הם אדיוטים שלא מסוגלים אלא כי יש להם קשיים אובייקטיבים שלא טופלו בזמן. לנושא ה"מופרעים" אני מסכימה עם הכותב, כציבור הורים אנחנו עסוקים בהתנדנדות בין שני חלקים תפקודיים, הצד המלטף והמרצה והצד חסר הסבלנות והדורש. אין לנו את הזמן להתמיד ולוות, יש לנו פחות סבלנות להדריך ולהורות. עם מעט הזמן שלנו או שאנחנו בוחרים לתת לילד כל מה שעולה בדעתו או שאנחנו מגיבים בכעס מופרז. ילד חייב גבולות. גבולות הם הבטחון, הם המקום של הילד להרגיש בנוח, להעיז ולהתנסות. חוסר גבולות, חברות עם הילדים (שאני אישית לא יכולה לשאת, כי אני חושבת שאני וילדי איננו שווים, הם לעולם אינם שותפים למצוקותי ולסודותי הכמוסים) הם בעיני חלק מהמתכון לילדים מפונקים שחושבים שכל העולם - בשבילם קיים. וקשה להאשים אותי באגוצנטריות, לאור הבחירות שעשיתי בחיי, לאור הויתורים ולאור האופן בו אני מגדלת את ילדי, ולמרות שאני מוכנה לתת להם כל מה שהם צריכים אינני מוכנה לתת להם כל מה שהם **רוצים** (גם אני יכולה לעשות זאת ללא מאמץ גדול!). ולגבי מסגרות שאינן עיוניות, אני חושבת שיש צורך שלכל ילד תהיה מסגרת לימודית מתאימה לו. איני רואה פסול במסגרות שמשלבות מסלול עיוני ומקצועי, או מסלול מקצועי נטו, אך מסגרות כאלה לרוב אינן מתוקצבות ונעלמות, הילדים שזקוקים למסגרות כאלה נפלטים ממערכת החינוך (ולא תמיד לעשיה "חיובית"), וכן חלק גדול מזה תלוי גם ברמת ההכנסה של הוריהם (לכל חובבות הסטיסטיקה ביה"ס התיכון במכבים רעות, שוהם ומשגב נחשבים לבי"ס המובילים באחוזי בעלי הבגרות המלאה, השוו אותם לטייבה, אום אל פאחם וכפר מנדא... חוצמזה בדקו מה כמות המאובחנים באוכלוסיות הללו שמקבלים הקלות בבחינות הבגרות - באופן "מפתיע" מעל ל50% מכלל תלמידי התיכונים המחשבים מאובחנים כבעלי לקויות שונות ומשונות, האם זה תואם לכלל האוכלוסיה? האם אם היה אבחו ןדומה בישובים חלשים לא היתה הזדמנות טובה יותר להצלחה?) בעיני, אין שיוויון הזדמנות. ולגבי המורים, עם השנים יש פחות מחנכים ויותר מורים בדיוק מהסיבות הללו. כמה כוח יש למורה באמת לסייע בפתרון בעיות ללא שיתוף פעולה של השותפים הטבעיים שלו? הרבה יותר קל לצקת מידע למוחותיהם של הילדים ולהתעלם מבעיות ההתנהגות, מקשיי כאלו ואחרים רק כדי לא להתמודד עם הוריהם. אני עדיין מאמינה בחינוך, ואני מאחלת לילדי לזכות במחנכים אמיתיים גם אם בבחינות המיצ"ב הם לא יספיקו לעבור על כל החומר - שיאפשרו לכל הילדים בכיתה / בגן להרגיש אהובים רצויים ובטוחים, שינתן מענה כזה שימתן את הבריונים והמופרעים כי באמת לא הילדים אשמים אלא אנחנו. תוכן התגובה: תגובות נוספות 24/12/2008  12:25 דמגוגיה של ממש - דפלול 24/12/2008  12:29 דפלול... תגדירי את את הבעיה- מהי לדעתך? (ל"ת) - רונה 24/12/2008  12:34 בלי שום קשר לי יש הרבה כבוד והערכה לבני ציפר - רונה 24/12/2008  12:49 זאת תחושה אישית שלי או שאנחנו היחידות כאן היום? :-) - דפלול 24/12/2008  13:31 ריש - רונה 24/12/2008  13:37 לא הספקתי לקרוא הכול אבל - מירב! 24/12/2008  13:37 אני מסכימה חלקית עם הכותב - שחר 24/12/2008  13:57 בואו נעשה הפרדה - לימורית 24/12/2008  15:02 אני אסתכן בסקילה - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות 24/12/2008  15:05 מסכימה עם כל מילה (למעט הנסיגה...) - לולי 24/12/2008  15:06 רונה - ריש 24/12/2008  15:07 אורחת פורחת, מגיע לך פרחים...מסכימה מאאאאאאאאאאד... (ל"ת) - לולי 24/12/2008  15:14 ריש - לולי 24/12/2008  15:21 לולי - תלוי באיזו רמה. - ריש 24/12/2008  15:34 ולגבי רמת המורים - - ריש 24/12/2008  16:00 ריש יקרה - לולי 24/12/2008  17:14 אני אמא של ילד לקוי למידה - תיתי רופאת שיניים 24/12/2008  19:19 אלוהים אדירים מי זה המיזנתרופ הזה ??? - אסנת 24/12/2008  19:29 את חוק השילב אני ממליצה להשאיר מחוץ לדיון - ריש 24/12/2008  19:39 הזמנה - לי2 24/12/2008  20:00 לי2 - תיתי רופאת שיניים 24/12/2008  20:09 ללי2 - ריש 24/12/2008  20:11 לי2, - מוזמנת 24/12/2008  20:35 וודאי שהוא מגזים , אבל הרעיון מאוד נכון, אני עד היום מודה למורים שהכריחו אותי לעבוד קשה ולהוציא מעצמי את המיטב - גבי 24/12/2008  20:41 לי2 - מסכימה איתך ששעתיים הוראה שוות ליום עבודה במשרד, אבל בגלל זה מורים עובדים חצי ממה שעובדים במשרד (-: - גבי 24/12/2008  20:58 למה לבצע הכללות? - לימורית 24/12/2008  21:04 תיקון.. - לימורית 24/12/2008  21:36 גבי - - ריש 25/12/2008  07:55 רק עכשיו ראיתי בגלל הפרשי השעות וסופת השלגים... אבל הנושא כמובן מדבר אליי ולבני בייתי (אז דפלול אתן לא לבד...) וכן יצא ארוך - maia 25/12/2008  08:56 אין לי ילדים בגיל ביה"ס ועדיין.. הורא צורמת לי ההכללה על איכותם הירודה של המורים. יש בה התנערות מאחריות. (ל"ת) - רונה 25/12/2008  09:21 רונה, לא מצאתי הכללה - תיתי רופאת שיניים 25/12/2008  09:26 תיתי - רונה 25/12/2008  09:42 תודה רונה! ולא צריך להסחף. להעריץ? - תיתי רופאת שיניים 25/12/2008  10:12 בהחלט כן!!! - רונה 26/12/2008  00:58 ריש - - ריש 26/12/2008  01:00 ההודעה לריש , היא ממני (ל"ת) - גבי 26/12/2008  08:29 גבי, - ריש 26/12/2008  09:19 ריש : קבלי ממני אישית חיבוק של הערכה. באמת בלי שמץ של ציניות ועוד משהו על שכר ומשולש הזהב שלי - maia 26/12/2008  16:02 מיה, מצבם של המורים הפנסיונרים אפילו גרוע מזה - ריש 26/12/2008  19:19 ריש - תודה על העידוד... כן גם מורים פנסיונרים יש לנו במשפחה - maia 26/12/2008  21:24 מחשבת המשך לתיתי - מכיל גדות 27/12/2008  12:12 מיכל, לא צריך להיות בדיכאון - תיתי רופאת שיניים 27/12/2008  13:12 תיתי, את צודקת - מכיל גדות 28/12/2008  05:46 תיתי הרגת אותי, לא ידעתי שתוצות המיצ"ב סודיים, אצלנו יודעים ומעדכנים - maia 28/12/2008  07:07 אני יודעת על עתירה לבית משפט בנושא - תיתי רופאת שיניים 28/12/2008  09:29 תיתי - אולי התחלה: - maia 28/12/2008  14:40 דוקא ישיבה במועצה הפדגוגית של בית הספר - תיתי רופאת שיניים

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש